הפודקאסט של גיא קצוביץ'

יאיר מירון, יזם הייטק ותיק, התגייס ב-7 באוקטובר ליחידת השבויים והנעדרים ומצא עצמו מנהל את המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה - 3,150 נעדרים, מאות חטופים, ודילמות מוסריות שהשפיעו ישירות על הפעילות הצבאית בעזה. איך בונים מתודולוגיה לאיתור חטופים כשאין תקדים? ואיך חשיבה יזמית של סטארט-אפ יכולה להציל חיים בזמן אמת? בפרק הזה יאיר חושף את מאחורי הקלעים של עבודת היחידה, את התרומה הייחודית של יזמים ואנשי טכנולוגיה למאמץ המודיעיני, ואת הדילמות המורכבות שבין הצלת חיים לבין פעילות מבצעית. הוא גם משתף על הספר "מתיר אסורים" שכתב כדי לתעד את התקופה, ועל המיזם החדש שהקים לגידול חברות בשיטת בוטסטארפ – מוצר עובד עם לקוחות משלמים תוך שלושה חודשים, בלי תלות בגיוסי הון. לינקים חשובים: הסטודיו להקמת מיזמים של יאיר - https://www.colab.ai האתר הרשמי של הספר ״מתיר אסורים״ - https://www.yairmiron.com חותמת זמן 0:00 - מהסטארט-אפ שנמכר לוויקס לגיוס המילואים ב-7 באוקטובר 4:12 - איך ניגשים לאירוע עם 3,150 נעדרים? 8:48 - העבודה הסיזיפית: צמצום רשימת הנעדרים וגיבוש רשימת החטופים 14:54 - למה לכתוב ספר תוך כדי מלחמה? הסיפור שחייבים לספר 18:00 - להכניס חשיבה של יזם למערכת צבאית בירוקרטית 26:50 - המודיעין שמגן על החטופים ומשפיע על תוכניות התקיפה של צה״ל 29:34 - דילמת הקרונית: קבלת החלטות של חיים ומוות בזמן אמת 33:19 - איך המודיעין מסייע לצוות המשא ומתן מול המניפולציות של חמאס? 37:11 - בחזרה לעתיד: המיזם החדש שמאתגר את עולם הון הסיכון 39:28 - שלושה חודשים ללקוח משלם: המודל של colab.ai 43:41 - אילו יזמים יכולים לשנות את כללי המשחק?

במהדורה הפעם אנחנו מסכמים שבועיים סוערים בעולמות ה-AI וההון סיכון: החל מההדלפה הדרמטית על ההפסדים של אנטרופיק, ועד למהפכת הממשק של סוכני ה-AI (Instinct ו-Muse) שמכניסה את ענקיות האי-קומרס ללחץ. בנוסף, נדבר על משבר האנרגיה שעצר את פרויקט הדאטה-סנטר הענק של אורקל, וננתח את ההחלטה המפתיעה של קרן NFX שחושפת את המשבר של קרנות ה-VC בוואלי. האזנה נעימה! גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex). (00:00:00) הפתיח והחדשות המרכזיות (00:02:51) המספרים המודלפים של אנתרופיק (00:11:53) מהפכת סוכני ה-AI: אינסטינקט נגד מיוז (00:18:01) למה אמזון חוסמת את סוכני הקניות? (00:26:28) הממשק הבא של האינטרנט וה-AI (00:34:28) פרויקט ג'ופיטר ומשבר האנרגיה של השרתים (00:41:49) האתגרים בהקמת ענני מחשוב חדשים (Neoclouds) (00:49:36) המודל החדש והמפתיע של קרן NFX (01:02:06) תופעת הסיבובים המפוצלים בעמק הסיליקון

שגיא גידלי הקים חברת סייבר מצליחה, גייס 165 מיליון דולר ומכר אותה לצ'ק פוינט ב-490 מיליון דולר – אבל האתגר האמיתי התחיל שישה חודשים לפני המכירה, כאשר בנו רפאל אובחן עם תסמונת גנטית נדירה והרופאים אמרו פה אחד: "אין תרופה ואין מה לעשות, תחזור עוד שנה למעקב". במקום לקבל את הגזירה, שגיא החליט לרתום את כישוריו היזמיים ממעולם ההייטק למשימה הכי אישית שלו: למצוא טיפול לבנו בשיטות חסרות תקדים, תוך שימוש במתודולוגיות וכלים מעולמות המודלים וה-AI. בפרק מרתק ומסמר שיער, חושף שגיא יצר במו ידיו - בלי רקע בביולוגיה או רפואה - תשתית לחקר המחלה של בנו ובאמצעות מודלי AI סרק אלפי תרופות עד שהגיע לפיתרון "מן המדף", וכיצד הוא משתמש כיום באותה האסטרטגיה כדי לשנות את האופן בו מטפלים במחלות נדירות נוספות. פרק שלא תוכלו להפסיק להקשיב לו. חותמת זמן 0:00 - הסיפור היזמי: מ-VPN לקונסיומרים לאקזיט של חצי מיליארד 8:39 - הפיבוט הגדול: למה להרוג עסק רווחי ולהקים את פרימיטר 81? 14:32 - "אין תרופה, תחזרו עוד שנה": האבחון הגנטי ששינה את הכל 22:42 - המשימה: איך יזם סייבר מתחיל לפתח תרופה לבן שלו? 34:16 - הפריצה: מציאת תרופה בעזרת בינה מלאכותית ותוסף תזונה 41:18 - להציל את רפאל ולהקים חברה: המודל להאצת פיתוח תרופות 49:43 - עדכון על רפאל: "הדלק שמניע אותי"

למה הכלכלה הישראלית ממשיכה לשגשג בעוד המדינה מתמודדת עם איומים קיומיים וחוסר יציבות גיאופוליטי חסר תקדים? אדם רויטר, מומחה לניהול סיכונים, מגיע עם הסבר פסיכולוגי מפתיע: עד מלחמת ה-7 באוקטובר השוק תימחר שלל תרחישי קיצון שלא התממשו, והתוצאה היא גל השקעות זרות שהגיע לשיא כל הזמנים והשקל החזק ביותר מזה שנים. בפרק הזה רויטר מנתח את 5 הגורמים המרכזיים לעוצמת המשק הישראלי – מהייטק ויזמות ועד חוסן נפשי ייחודי, מסביר למה השקל החזק הופך לסיכון אמיתי לסטארט-אפים ולחברות הייטק, ומציע אסטרטגיות גידור מעשיות למנכ"לים. הוא גם סוקר את הסיכונים הגלובליים הגדולים ביותר - מהתקפה סינית אפשרית על טייוואן שתשבית את תעשיית השבבים ועד קריסה דמוגרפית במערב, אבל בסופו של דבר מביע אופטימיות עמוקה לגבי עתיד הכלכלה הישראלית. חותמת זמן 0:00 - הפער הבלתי נתפס: למה הבורסה בשיא בזמן מלחמה? 2:11 - ההסבר הפסיכולוגי: התרחישים שלא התממשו והחוסן הישראלי 8:22 - עוצמת המשק הישראלי: איך שרדנו את משברי 2008 והקורונה? 11:24 - חמשת עמודי התווך של ההצלחה הכלכלית הישראלית 16:16 - השקל החזק: הסיכון האמיתי שמרחף מעל ההייטק 19:29 - גידור סיכוני מט"ח: איך חברות יכולות להתגונן? 31:11 - האם סין תתקוף את טייוואן ומה יקרה לכלכלה העולמית? 39:00 - הקריסה הדמוגרפית: הפצצה המתקתקת של העולם המערבי 45:15 - האיום מרוסיה והסיכון המקומי: תקציב הביטחון 50:08 - תפקידו של בנק ישראל: האם הוא חייב להתערב בשער הדולר? 52:04 - מבט אופטימי לעתיד: למה המשק הישראלי ימשיך לצמוח

בר מור, מנכ"ל ומייסד-שותף של הסטארט-אפ Agora, הפך את חברתו לפלטפורמה מובילה לניהול השקעות נדל"ן אחרי פיבוט דרמטי מרעיון בלוקצ'יין שלא עבד בתחילת הדרך. בפרק הזה בר חושף את האסטרטגיה שהפכה את Agora ל"קארטה של עולם הנדל"ן", מסביר למה מכירות על ידי המייסדים הן קריטיות בשלבים מוקדמים, ומשתף איך הם נכנסו ל"פאונדר מוד" מחודש כדי להטמיע AI פנימית ולהאיץ פרויקטים. הוא מדבר על השינוי בתפקיד המנכ"ל עם צמיחת החברה, על החשיבות של לטוס לארצות הברית ולסגור עסקאות פנים אל פנים, ועל האתגר החדש שבו התחרות היא על תשומת הלב של הלקוח מול פתרונות AI פנימיים. איך מוצאים את הבעיה האמיתית בשוק כשהלקוחות מתעניינים במשהו אחר לגמרי ממה שתכננתם למכור? ואיך מתמודדים עם מהפכת ה-AI כשהיא מאטה את מחזורי המכירה ומשנה את כללי המשחק? האזינו. חותמת זמן 0:00 - מהי אגורה ואיך היא מנהלת 400 מיליארד דולר בנדל"ן? 6:16 - מבלוקצ'יין לניהול אקסלים: הפיבוט שהוביל לפתרון הבעיה האמיתית 10:06 - "המנכ"ל הוא איש המכירות הטוב ביותר": על מכירות, צמיחה ותפקיד היזם המשתנה 21:04 - "פאונדר מוד" ומהפכת ה-AI הפנימית: איך בונים ארגון יעיל יותר? 33:33 - האם AI הורג את ה-SaaS? התמודדות עם לקוחות ומתחרים בעידן החדש 41:21 - ההזדמנות הגדולה של AI: איך בונים מפת דרכים של 10 שנים בשנתיים

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex). בפרק: פאניקה מ-AGI בעקבות אזהרות בכירים, סוכני AI שפורצים את ה"סנדבוקס" כדי לרמות במבחן, והתלהבות מ-Instinct - עוזר ה-AI בוואטסאפ שמנהל לנו את החיים. בחצי השני: הנתון המטורף שחושף איך אנבידיה אחראית ל-66% מהצמיחה בישראל, גיוסי הענק בהייטק המקומי, המהלך האסטרטגי של רפאל בגרמניה, ופינת השמועות - לאן נעלמה עסקת המיליארדים של דקארט ואנתרופיק? ראשי פרקים: 00:00 - פתיחה 03:07 - בדרך ל-AGI: החוקר שעזב ומזהיר מאיבוד שליטה 17:25 - סוכני ה-AI שפרצו את ארגז החול 28:59 - עוזר ה-AI האישי בוואטסאפ (Instinct) 49:13 - הנתון המטורף: אנבידיה ו-66% מהצמיחה בישראל 56:14 - גיוסי ענק בהייטק: Hibob, Upwind ועוד 01:00:20 - מודל ספרטה: המפעל של רפאל בגרמניה 01:03:58 - פינת השמועות: מה קרה לעסקת דקארט (Decart)?

נדב נוי מכר את חברת הסייבר ג'יני לחברת Cyera בפחות מחצי שנה מהעסקת העובד הראשון, בעסקה ששוויה הוערך ב-50 מיליון דולר. איך בונים חברה שנרכשת כל כך מהר, ומה באמת קורה ליזם אחרי שהוא חותם על האקזיט? בפרק הזה נדב חושף את הסיפור המלא מאחורי העסקה המטאורית, מסביר מדוע הגנת מידע בעידן הבינה המלאכותית הפכה לבעיה קריטית, ומשתף מה קורה לראש כשהלחץ היזמי מתנגש עם אירועי חיים אישיים. הפרק עוסק באתגר של מניעת דליפות מידע ארגוני כשסוכני AI פועלים בשם עובדים, בגיוס סיד לא שגרתי של 3 מיליון דולר שאפשר גמישות אסטרטגית, ובשילוב הטבעי בין הטכנולוגיה של ג'יני לבין פלטפורמת אבטחת המידע של סיירה. נדב גם חולק את הסיפור האישי על הרגע שבו בתו נולדה בדיוק ביום חתימת ה-Term Sheet, ומתאר כיצד החיים לאחר רכישה משלבים לחץ גובר עם ירידה בחרדה האישית. חותמת זמן 0:00 - הקדמה: אקזיט של 50 מיליון דולר בחצי שנה 3:05 - הסכנה החדשה: איך סוכני AI מדליפים מידע ארגוני? 12:10 - הפתרון של ג'יני: "אנליסט" צמוד לכל עובד 16:32 - מהגיוס ועד הרכישה: סיפור הקשר עם סיירה 21:35 - החיים בתוך סיירה והסוד לאקזיט מהיר 27:36 - הצד האישי של היזמות: חרדה, הקרבה ולידה ביום החתימה

עומר קפלן היה אחד ממייסדי Ironsource, שהונפקה ב-11 מיליארד דולר ונמכרה במיליארדים, אותה ניהל כשותף יחד עם צוות של 8 קו-פאונדרים - ולא מזמן, חברו חלקם יחד כדי להקים חברה שנועדה לשנות את עולם האי-קומרס וגייסו אליה מעל ל-118 מיליון דולר בתוך זמן קצר, ובתוך כך הכריזו על סבב הסיד מהגדולים בהיסטוריה של ישראל. למה מישהו שכבר הצליח בגדול בוחר לחזור ללחץ, לסיכון ולמורכבות של סיבוב נוסף? ומה באמת גורם לצוות מייסדים ענק לא להתפרק לאורך הדרך? שוחחנו בפרק מעמיק על שיעורים על שותפויות, הצלחה, חזרה למירוץ והתמודדות עם אתגרים ולחת - וההבדלים בין כל אלו ברודאו הראשון (ב-AfterDownload למכור המכירה לאיירון), אחריה (עם צוות המייסדים של איירון בחברה עצמה), וכעת (כמנכ"ל Zyg, החברה החדשה). את החברה הקימו עומר קפלן יחד עם שאר המייסדים: אסף בן עמי, נדב אשכנזי, תומר בר-זאב, ודניאל שנער בנוסף למומחי סייבר ובינה מלאכותית יוצאי יחידת העילית 81 של אמ״ן: ד"ר אייל עמית, עמרי שטיינמץ וגיא צור. חותמת זמן 0:00 - פתיחה: מרמת החייל לעזריאלי שרונה 2:02 - למה להקים פודקאסט ואז להפסיק? 5:41 - הסיפור של איירון סורס: איך שמונה מייסדים עובדים יחד? 14:53 - להקים חברה חדשה: שוב עם שמונה מייסדים 19:46 - הפילוסופיה מאחורי מיזוג צוותי יזמים 26:05 - למה לצאת למסע הזה שוב אחרי אקזיט ענק? 30:19 - המחיר האישי של היזמות: איזון וסטרס בסיבוב שני 35:23 - מה זה ZEG? מערכת ההפעלה לצמיחה של מותגי איקומרס 41:18 - האתגר הגדול: חיזוי Lifetime Value וצמיחה בעולם האיקומרס 48:45 - הסוד לשימור לקוחות: איך בונים נאמנות למותג? 55:05 - הטכנולוגיה והחזון: למה צריך 100 מיליון דולר?

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) למהדורת מוסף בה נדון ביחסי הכוחות בין העיתונות להייטק סביב דיווחים על אקזיטים מנופחים וחבילות תגמול שנויות במחלוקת. בהמשך, נצלול למהפכת הAI בתוך ארגוני פיתוח - איך מפתחים בודדים הופכים לצוות שלם ומה ההשפעה על המבנה הארגוני של החברות. בנוסף, ננתח את ריכוזיות ההון בשלבי הסיד בישראל לעומת ארה"ב, ולסיום נדבר על המהלך של JetBrains להרצת מודלי קוד באופן מקומי ואת התחזית שלנו לגבי עתיד מעבדות ה-AI הגדולות. (00:00:00) דיווחים על אקזיטים מנופחים ועיתונות ביקורתית (00:11:46) ניגוד עניינים ותפקיד הדירקטוריון בחברות הייטק (00:20:02) חקירת משרד המשפטים נגד ענקיות ה-AI (00:22:09) המעבר לחברות AI-Native ומפתחי קצה מתקדמים (00:39:44) ריכוזיות ההון בסיד בישראל ובארה"ב (00:46:21) השפעת מגה-ראונדים של AI על שוק הון הסיכון (01:02:24) מודלי AI מקומיים ומהלך של JetBrains (01:07:47) התחזית: האם מעבדות ה-AI הגדולות יקרסו בקרוב?

למה מערכת החינוך בישראל נכשלת, ורמת התלמידים הישראלים נמצאת בתחתית במבחנים בינ"ל השוואתיים? טל לוריא, מורה לשעבר ומומחה למדיניות חינוך, מגיע עם תשובה חדה: המדדים (על שיעורי זכאות לבגרות, למשל) מטעים, האיכות והרף יורדים, והמערכת הפכה ל"גולאג ריכוזי" שמונע בחירה מהורים, מורים ומנהלים - ומוביל להתנהלות לא יעילה, לא תחרותית ולא מיטבה עם אף גורם, פרט לארגוני המורים. בשיחה עמוקה, טל מפרק את בעיות הליבה של החינוך בישראל: ריכוזיות קיצונית בקבלת ההחלטות והתוויות מדיניות של משרד החינוך, היעדר חופש בחירה ותחרות עבור ההורים והתלמידים כלקוחות, ותבנה תמריצים והסכמי שכר שמקדמים בינוניים והופכים פיטורים של מורה לבלתי אפשריים - וכל זאת, ברקע הכוח העצום של ארגוני המורים שחוסם כל רפורמה אמיתית. איך בכל זאת אפשר לשנות? פרק על עתיד המערכת ועתיד ילדינו. חותמת זמן 0:00 - הכרות עם טל לוריה: הרקע, המאבקים והספר החדש 3:52 - מי בכלל אמר שיש בעיה במערכת החינוך? 8:24 - אשליית ההצלחה: למה אחוזי הזכאות לבגרות מטעים? 13:24 - פרדוקס אומת ההייטק: איך המצוינות צומחת למרות המערכת? 17:35 - בעיית הליבה הראשונה: הריכוזיות של משרד החינוך 22:52 - בעיית הליבה השנייה: היעדר חופש בחירה להורים 29:00 - מורים: שכר נמוך, דרישות קבלה אפסיות וחוסר התאמה לשוק 36:45 - למה כמעט בלתי אפשרי לפטר מורה בישראל? 39:47 - בעיית הליבה הרביעית: הכוח של ארגוני המורים 48:43 - המאבק להקמת ארגון מורים אלטרנטיבי 56:47 - האנומליה של מערכת החינוך החרדית 1:02:26 - האם יש תקווה לשינוי?

פרק מיוחד עם ברק הרשקוביץ, יועץ אסטרטגי וקמפיינר לשעבר (לנפתלי בנט, גדעון סער וניר ברקת), וכיום מומחה לפוליטיקה ישראלית ומדיניות ציבורית ומנחה הפודקאסט "דעה לא פופולרית". ברק מגיע עם טענה חדה: הפוליטיקאים בישראל שלא יבינו שהעידן השתנה - ימצאו את עצמם לא רלוונטיים. בעולם שבו הציבור, ובעיקר הדור הצעיר, חושף כל מסכה ודורש שיח ישיר וכנה, המסרים המהונדסים והפרקטיקות המסורתיות של קמפיינים פוליטיים כבר לא עובדים. ברק מנתח מדוע פוליטיקאים כמו איתמר בן גביר מצליחים ואחרים נכשלים, ומסביר מהו "עידן האותנטיות" שמחייב גישה חדשה לחלוטין. בשיחה: למה האופוזיציה לא מצליחה להתחזק למרות הכישלונים של הממשלה, איך נתניהו והקואליציה בונים את הסיפור שלהם לקראת הבחירות הבאות (ולמה יש סיכוי טוב מאד שהסיפור הזה יעבוד וייקח להם את הבחירות), וגם - מהו האיום של קמפייני השפעה זרים מרוסיה שמפוררים את החברה הישראלית דרך רשתות חברתיות, ומדוע נדרשת רגולציה שתחייב את הפלטפורמות באחריות. חותמת זמן 0:00 - היכרות: מניהול קמפיינים פוליטיים לחשיבה ארוכת טווח 3:08 - איך בונים קמפיין מנצח? הפרדיגמה הישנה מול החדשה 5:58 - עידן האותנטיות: למה טיקטוק מנצח את הפוליטיקה המהונדסת? 12:08 - האם האותנטיות מנצחת מקצוענות? הסיפור על ניר ברקת 18:34 - מדוע האופוזיציה לא ממריאה? ניתוח מקרה: הרפורמה המשפטית 24:46 - הכישלון של מערכת הביטחון והמסר שהציבור לא שומע 32:35 - הנרטיב של נתניהו: איך הקואליציה מספרת את סיפור המלחמה? 36:50 - העצה לאופוזיציה: תפסיקו עם הקמפיינים המלוטשים 41:46 - מפעלי הדיסאינפורמציה: כך מדינות זרות מתערבות בבחירות 52:17 - איך נלחמים במניפולציות? הצעה לרגולציה על הרשתות החברתיות 58:19 - ישראל תקועה עם מערכת הפעלה מיושנת

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) למהדורת מוסף בה ננתח את טלטלות השוק המשמעותיות ביותר של התקופה האחרונה. התחלנו עם הדרמה ב- Monday סביב חבילות התגמול של המנכ"לים, והמשכנו לסטארטאפ הישראלי Decart שגייס במאי האחרון 300 מיליון דולר, מה עומד מאחורי השמועות על הרכישה של ב-$6? השוונו את צמיחת הענק הזו להתרסקות השווי הכואבת של חברת Airtable, כדוגמה מובהקת לאיך מהפכת ה-AI פוגעת במכפילים של חברות תוכנה שלא מסתגלות מהר למציאות. לסיום, צללנו אל המגמה בה חברות משתמשות בשבבי אנבידיה כעירבון לקבלת הלוואות ענק להקמת חוות שרתים, והסברנו מדוע מחירי השכירות של כרטיסי מסך ישנים של החברה ממשיכים לזנק מעלה. (00:00) פתיחה ועדכונים (01:14) התגמולים בחברת מאנדיי (04:02) איך מתוגמלים מנכ"לים לקראת הנפקה? (13:25) מה עומד מאחורי השמועות על הרכישה של דקארט ב-$6 (22:42) התרסקות השווי של Airtable (35:07) אפוקליפסת ה-SaaS ושינוי המכפילים בוול סטריט (47:09) שימוש בשבבי אנבידיה כעירבון להלוואות לחוות שרתים (51:27) שוק השבבים המשומשים: למה ה-GPU הוא הרולקס החדש?

בפרק הזה אנחנו מארחים את שחר פלד, מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת Terra Security, לשיחה מרתקת על העתיד של עולם הסייבר ההתקפי (Offensive Security). שחר משתף כיצד סוכני AI אוטונומיים מחליפים את בדיקות החדירות (Pen Testing) המסורתיות, מאפשרים לארגונים לזהות חולשות בזמן אמת, וכיצד מונעים מרובוטים לגרום נזק ולהפיל מערכות ייצור רגישות. בנוסף, שוחחנו על שירותו הצבאי והמילואים, המעבר שלו לניו יורק כדי להוביל את הצמיחה של החברה, על האתגרים הכלכליים של סטארטאפים ישראלים כיום, ומה נדרש באמת כדי לבנות חברת סייבר שמכוונת להנפקה ציבורית ענקית. חותמת זמן 0:00 - הצגת Security Terra: תקיפה רציפה באמצעות סוכני AI 5:40 - מאחורי הקלעים של Terra: המייסדים, הגיוסים והצמיחה המהירה 7:28 - המסלול הלא שגרתי של המנכ"ל: מלוחם ועד להקמת סטארטאפ 12:17 - התחרות בשוק הסייבר: איך מתבלטים כשהכל נשמע אותו הדבר? 14:30 - האם מודלי הבינה המלאכותית הגדולים יבלעו את שוק הסייבר? 20:47 - תהליך המכירה: מהצעת הערך ועד להוכחת היכולות )PoV) 28:02 - המעבר לניו יורק והאתגרים שבדרך: שער הדולר ורעש שיווקי 33:01 - החזון: להפוך לחברת סייבר ציבורית ענקית

אמיר נחמיה, מייסד ומנכ"ל Connecteam, מתארח בפעם השנייה בפודקאסט של גיא קצוביץ' - והפעם חושף את המסע המורכב מאחורי בניית אחת החברות המובילות בתחום העובדים ללא כלים דיגיטליים. נחמיה מספר בכנות על התקופה שבה "כמעט הרגו את החברה" בגלל גיוסים וצמיחה מהירים מדי, ואיך הם הצליחו לא רק להתאושש אלא להפוך לחברה בינלאומית עם 1.7 מיליון לקוחות קצה פעילים העושים שימוש במוצר החברה. בשיחה עמוקה ומרתקת, נחמיה חולק תובנות מעשיות על בניית עסק בריא בעידן של אי-ודאות, מסביר איך החברה התמודדה עם משברי קורונה ומלחמות, ומגלה מה באמת קורה מאחורי הקלעים ביחסים עם משקיעים שגייסו 220 מיליון דולר. זה הפרק שכל יזם צריך לשמוע - ללא פילטרים, עם הכנות מרעננה על המציאות האמיתית של בניית חברת טכנולוגיה מוצלחת. מבוא והכרות מחדש - 0:00 הסבר על קונקטים והמוצר - 1:30 המסע מהתחלה - פיבוטים ושנים קשות - 3:50 הפריצה והגורמים להצלחה - 6:40 התמודדות עם צמיחה מהירה וטעויות - 11:00 האתגרים של ניהול חברה גדולה - 16:40 יחסים עם משקיעים ופרויקטים אסטרטגיים - 22:40 עצות ליזמים בעידן הנוכחי - 23:00 השפעת בינה מלאכותית על החברה - 38:40

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) למהדורת מוסף בה נצלול לטירוף החדש של עולם הסייבר - המודל האוטונומי שפרץ ל-Hugging Face, והסיבה שסטארטאפים בתחום מגייסים סכומי עתק כבר בשלבי הסיד. ניתחנו את דוח ה-AI של Iconiq, שוחחנו על המעבר ההיסטורי של התעשייה משלב אימון המודלים (Training) לשלב השימוש (Inference), והבנו איך סולו פאונדרס מנצלים את כלי הבינה המלאכותית כדי לבנות חברות עם הכנסות של מאות אלפי דולרים ללא גיוס הון כלל. ולסיום - הצצה למרוץ החימוש בתשתיות הענן ולעתיד המפחיד והמרתק של רובוטיקה מבוססת AI.

האם חברת הרובוטיקה הגדולה הבאה בעולם תצמח דווקא מישראל? יונתן יעקובי השיק את "אניגמה" - חברת Physical AI ישראלית שנחשפת עם גיוס Seed של 71 מיליון דולר. את הסבב הובילו Index Ventures ו-Ribbit Capital, ובהשתתפות Conviction, אסף רפפורט ומשקיעים ובכירים מחברות AI מובילות ובהן OpenAI, Anthropic, xAI, Thinking Machines, Cognition ו-Mercor. יעקובי החל ללמוד מדעי המחשב כבר בגיל 13 ובהמשך הפך לעובד הצעיר ביותר בתולדות Microsoft ו-Check Point. לצדו עומד גל ניב, שהחל לעסוק בפריצות חומרה כבר בגיל 10, עבד בחברת סייבר בגיל 17 והפך למנהל מבצעי הסייבר הצעיר ביותר בתולדות יחידת 8200. השניים הכירו במהלך שירותם הצבאי, ומאז חולקים חזון משותף, לבנות את התשתית שתאפשר לרובוטים להפוך מכלי מחקר וניסויים לטכנולוגיה שתשתלב בחיי היומיום של כולנו. בפרק, יהונתן מספר על המסלול הלא שגרתי שהוביל אותו מהנדסה לאחור של משחקי מחשב דרך יחידת 8200 ועד להקמת החברה. הוא מסביר למה רובוטים היום מתוכנתים רק למשימות ספציפיות ולא מבינים את העולם באופן כללי, איך מודלי יסוד לרובוטיקה יכולים לשנות את זה, ולמה הוא מאמין שאפשר לפתח טכנולוגיה מתקדמת בישראל ולהתחרות עם ענקיות עמק הסיליקון. בנוסף, הוא חושף את הפלטפורמה האונליין שמאפשרת לכל אחד לשלוט בזרוע רובוטית בזמן אמת ולראות את הטכנולוגיה בפעולה. השאלה המרכזית בפרק: למה הרובוטיקה עדיין לא חוותה את רגע המהפכה שלה, ואיך מעבדת מחקר ישראלית מתכוונת לשנות את זה? חותמת זמן 0:00 - היכרות עם יונתן יעקובי וגיוס של 71 מיליון דולר 2:50 - תואר במדעי המחשב בגיל 13 והנדסה לאחור של משחקים 7:23 - העבודה הראשונה בצ'ק פוינט בגיל 16 והמעבר למיקרוסופט 13:49 - השירות ב-8200 והתחרויות נגד השותף לעתיד 20:01 - מההשתחררות ועד להחלטה להקים את אניגמה 24:09 - למה רובוטים צריכים 'רגע ה-ChatGPT' משלהם? 28:52 - החזון: מודלים אינטואיטיביים וג'נרטיביים לרובוטים 30:52 - האתגר: הקמת מעבדת מחקר בישראל ותחרות על טאלנטים 37:15 - תוכנית הפעולה: איך הופכים רעיון מחקרי לטכנולוגיה שימושית? 41:11 - ההשקה: פלטפורמה שמאפשרת לכל אחד לשלוט ברובוט אמיתי אונליין 44:42 - מסר ליזמים: לא לפחד לחלום בגדול, גם מישראל

שי מורג גייס 60 מיליון דולר תוך שלושה ימים בלי שהיה לו אפילו רעיון מגובש לחברה. איך עושים את זה? ומה קורה כשיזם סדרתי מצליח בעולם הסייבר מחליט לחזור מ"פנסיה מוקדמת" ולבנות חברה נוספת בדיוק ברגע שבו בינה מלאכותית משנה את כל כללי המשחק? בפרק הזה שי חושף את התהליך המדויק שבו הוא והצוות שלו איתרו את הבעיה הנכונה לפתור - תהליך בחירת רעיון שיטתי שכלל ניתוח שוק עמוק ודירוג קטגוריות בסייבר לפי קריטריונים ברורים. הוא מסביר מדוע בחר בתחום ניהול הזהויות והגישה (Identity), ואיך החברה שהשיק בונה מערכת הפעלה לזהויות מבוססת AI שמטפלת גם בבני אדם וגם בסוכני בינה מלאכותית כיישויות בארגון, ומדוע כמעט 100% מהקוד בחברה נכתב על ידי AI ולא על ידי מפתחים אנושיים. מדובר בשיחה על הזדמנות שמגיעה פעם בדור לבנות חברה שתגדיר מחדש קטגוריה שלמה, מאחד היזמים המעניינים של התקופה. 0:00 - הבטחת הפרישה, הגיוס המהיר והחברה החדשה 1:48 - ארבעת הקריטריונים לבחירת רעיון לסטארטאפ 5:59 - למה דווקא שוק ניהול הזהויות (Identity)? 7:58 - הבעיה בניהול הרשאות בארגונים גדולים 15:07 - הפתרון: מערכת הפעלה לזהויות מבוססת AI 18:00 - איך בונים את מערכת ההפעלה החדשה לזהויות? 22:00 - ההיגיון מאחורי גיוס 60 מיליון דולר בלי רעיון 30:23 - איך AI משנה את בניית החברה מבפנים? 38:41 - למה לחזור מהפנסיה לטירוף של סטארטאפ? 43:02 - החזון: להפוך לענקית ה-Identity הבאה

למה סין באמת רוצה להשתלט על העולם? ניצן דוד פוקס, מייסד הפודקאסט "המשחק הגדול" ואנליסט גיאופוליטי בכיר, חושף את האמת המטרידה מאחורי המהלכים הסיניים ומסביר למה אנחנו חיים בעידן של "גלובליזציה 2.5" - מציאות מסוכנת של תלות הדדית מחומשת בין מעצמות יריבות. בפרק מרתק זה תגלו איך המעבר מהסדר הבינלאומי הליברלי למציאות הגיאופוליטית החדשה משפיע על המזרח התיכון ועל ישראל. ניצן מנתח את המדיניות הסינית של "אי-בחירת צדדים", מסביר למה סין תומכת באיראן, ומגלה איך התחרות בין ארצות הברית לסין קובעת את עתיד האזור שלנו. האם ישראל שייכת בבירור למחנה המערבי? מה חשוב יותר לעוצמה העתידית שלנו - כוח צבאי או חוזק כלכלי וחברתי? ולמה ניצן טוען שהבעיות של ישראל "פשוטות אבל לא קלות"? מסע מרתק דרך ההיסטוריה של הגלובליזציה, מהמאה ה-19 ועד למציאות המורכבת של היום, עם תובנות חדות על המשחק הגיאופוליטי הגדול ומקום ישראל בו. מבוא והכרות עם ניצן דוד פוקס - 0:00 מהי גלובליזציה והתפתחותה ההיסטורית - 3:44 התמוטטות הסדר הבינלאומי אחרי המלחמה הקרה - 13:40 עליית סין כמעצמה מתחרה - 21:28 גלובליזציה 2.5 ותלות הדדית מחומשת - 27:40 התחרות הגיאופוליטית במזרח התיכון - 37:00 מדוע ארצות הברית נכנסה למערכה נגד איראן - 45:20 מקומה של ישראל במשחק הגיאופוליטי - 51:10 הצורך בחיזוק הכלכלה והמוסדות הישראליים - 54:30 רפורמות נדרשות במערכת הפוליטית הישראלית - 58:30

הפרק הוקלט במסגרת אירוע לייב של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו.משה שלו, מייסד-שותף ב-Decart, מגיע לשיחה מרתקת על בניית אחת מחברות ה-AI השאפתניות בישראל, שמפתחת מודלי וידאו בזמן אמת ומתחרה בחברות כמו OpenAI וגוגל.בשיחה בהנחיית עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery), ינאי אורון (Vertex) וגיא קצוביץ' (Fusion) - משה מסביר מדוע העתיד של הבינה המלאכותית נמצא דווקא במודלי וידאו וב-Physical AI, חושף את המודל העסקי שמאפשר לחברה לייצר הכנסות מאופטימיזציה של תשתיות AI, ומשתף בהחלטה האסטרטגית לוותר על מוצרי B2C ולהתמקד בבניית תשתיות עמוקות לעולם הבינה המלאכותית.משה מדבר על חשיבות השארת הטאלנט הישראלי בחזית החדשנות, התחרות מול ענקיות הטכנולוגיה, והחזון לעתיד שבו רובוטים יהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו (00:00:00) הצגת חברת Decart ופיתוח מודלי וידאו בזמן אמת (00:02:16) העתיד של מודלי הווידאו: מעולמות הבידור לרובוטיקה (Physical AI) (00:04:03) בניית חברת מודלים מובילה מישראל והתחרות על טאלנטים (00:07:11) המודל העסקי: איך עושים כסף מאופטימיזציה של צ'יפים ותשתיות? (00:09:11) למה Decart החליטה להקפיא את פיתוחי ה-B2C לטובת מודלים ותשתיות (00:12:19) החזון לעתיד: גיימינג מול הכנסת רובוטים הביתה (00:18:04) חשיבות הפיתוח של מודלי AI מתקדמים בישראל אל מול תעשיית הסייבר

הפרק הוקלט במסגרת אירוע לייב של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו. שי לוי, מנכ"ל Unframe ויזם סדרתי (שכבר רשם אקזיט משמעותי עם Noname), מגיע לשיחה כנה על האתגרים שבבניית חברת AI בעידן שבו השוק משתנה בקצב חסר תקדים. בשיחה בהנחיית עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery), ינאי אורון (Vertex) וגיא קצוביץ' (Fusion) - שי משתף במטען הנפשי שמלווה הקמת חברה שנייה, מסביר מדוע בחרו לוותר על מוצר אחד לטובת בניית מאות פתרונות AI מותאמים אישית לארגוני ענק, ואיך המודל הייחודי הזה מאפשר להם לסגור עסקאות בתוך שבועות ספורים. בנוסף, שי מנתח את עתיד שוק התוכנה, בוחן האם עידן ה-SaaS מתקרב לנקודת מפנה, ומסביר מתי חברות שאינן טכנולוגיות עשויות להפסיק להחזיק צוותי פיתוח פנימיים ולעבור לעולם חדש של תוכנות מבוססות AI. (00:00:00) פתיחה ואיך זה להיות מנכ"ל בחזית (00:03:27) המחיר הנפשי במסע של יזם סדרתי (00:07:34) המודל העסקי של Unframe ו"המסעדה הסינית" (00:10:06) מכירות AI לאנטרפרייז בחודש וחצי (00:14:11) בניית אמון (Trust) מול ארגוני ענק (00:16:26) עתיד חברות ה-SaaS מול מערכות AI פנימיות (00:19:10) מדוע סטארבקס לא צריכה צוותי R&D? (*) לאינסטגרם של גיא: https://www.instagram.com/guykatsovich/"האופטימייזר" בהנחיית גיא קצוביץ' מופק ע"י Valuebell - בית הפקות לפודקאסטים.

הפרק הוקלט במסגרת אירוע לייב של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו. אופיר ארליך, מנכ"ל חברת"Eon ויזם סדרתי, בשיחה מרתקת וכנה על הקמת סטארט-אפ בשיא המלחמה והצמחתו לשווי של מיליארדי דולרים בתוך שנתיים וחצי. בשיחה עם יאיר לרון, שותף ומוביל פרקטיקת ה-Deloitte Catalyst, אופיר משתף בתובנות מהאקזיט הקודם, מסביר למה חברות הענן הגדולות לא באמת מגינות על המידע שלכם, ומספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם הון הסיכון - כולל הסיפור המדהים על הגיוס האחרון של מאות מיליוני דולרים שנחתם בפגישה אחת במשרד בניו יורק. בנוסף, הוא מדבר בכנות נדירה על ההתמודדות עם תסמונת המתחזה, השקעות אנג'ל, ולמה כל חברה ישראלית חייבת נוכחות של מייסד בארה"ב מהיום הראשון. (00:00:00) היכרות והרקע של אופיר ארליך (00:02:42) מה Eon עושה ואיך היא קמה בשיא המלחמה (00:04:35) למה ענקיות הענן לא פותרות את בעיית הגיבוי? (00:08:10) מומנטום של יוניקורן: השוואות ל-Wiz והצמיחה המהירה (00:11:28) המעבר ליזם אנג'ל ואיך לבחור השקעות נכונות (00:16:03) תסמונת המתחזה, קבלת החלטות והפחד מדשדוש (00:18:50) מאחורי הקלעים: לגייס 200 מיליון דולר על מפית (00:21:24) החשיבות של שותף מייסד בארצות הברית

הפרק הוקלט במסגרת ⁠אירוע לייב⁠ של מהדורת מוסף. לקבלת עדכונים על האירוע הבא ⁠הצטרפו לקבוצה הסגורה שלנו⁠ ליאור סיימון, שותפה-מנהלת בקרן Cyberstarts, הגיעה לשיחה פתוחה על מאחורי הקלעים של תעשיית ההון-סיכון והטק הישראלי, בהנחיית עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery), ינאי אורון (Vertex) וגיא קצוביץ' (Fusion). בשיחה משתפת ליאור בגישת ההשקעות הייחודית של הקרן ואיך היא מלווה את יזמי הפורטפוליו האישי שלה - חברות בשווי מצטבר של כ-15 מיליארד דולר - ומסבירה מדוע הליווי האישי והנפשי של היזמים חשוב לא פחות מהצד העסקי. בנוסף, היא משתפת בפלייבוק של יזמי הקרן להצלחה, ההתמודדות עם בניית חברה חדשה בשוק תחרותי, והתכונה האחת שמשותפת לכל היזמים המצליחים. (00:00:00) היכרות עם ליאור וההצלחה של סייברסטארטס (00:02:45) תזת ההשקעות ושיטת העבודה של הקרן (00:07:16) האם יזמים באמת צריכים את העזרה של הקרן? (00:09:23) הבדידות בצמרת והאתגרים האישיים של מנכ"לים (00:14:57) הכוח בלהיות קרן נישתית וממוקדת (00:16:23) חברות שלוקח להן זמן לפרוץ ויצירת קטגוריה חדשה (00:20:11) צמיחה מהירה והתמודדות בשוק תחרותי (00:22:06) התכונה המשותפת לכל היזמים המצליחים

למה קרן הון סיכון ישראלית מובילה משקיעה בשנה האחרונה בטכנולוגיות הגנה, ביולוגיה סינתטית ואנרגיה? תומר דיארי, שותף בקרן ההון-סיכון אלף, חושף את התזה העמוקה שמנחה את החלטות ההשקעה בקרן: העולם יוצא מ-30 שנות שלום ויציבות ונכנס לעידן חדש של קונפליקטים וחוסר יציבות, המלחמה חזרה, ו-AI משנה את תשתיות הטכנולוגיה. בפרק מרתק זה, דיארי - לשעבר משקיע בקרן ההון-סיכון המובילה בסמר, וכיום שותף באלף - מסביר איך הגלובליזציה מתפוררת מול עינינו, למה מודל ה-SaaS המסורתי כבר לא רלוונטי בעידן ה-AI, ומדוע קרן אלף בוחרת "להתמקד בשוליים" במקום לרדוף אחרי בום הסייבר הנוכחי. הוא מדגיש את עקרון ה-"Different is Better than Better" שמנחה את שותפי הקרן, ומסביר למה יזמים עם "High Agency" (הנעה עצמית חזקה) הם הכי חשובים בעולם המשתנה - ולמה ישראלים נמצאים בעמדת הובלה חברתית-תרבותית, בכל הקשור לתכונה הנ"ל. מהמכתב השנתי למשקיעים שהקרן פרסמה לקהל הרחב בפעם הראשונה ב-2026 (ולמה עשתה זאת), דרך הניתוח הגיאופוליטי של חזרת המלחמה לעולם, ועד לטכנולוגיות העתיד כמו מחשוב קוונטי וביולוגיה סינתטית - דיארי מציג פרספקטיבה ייחודית על האופן שבו משקיעי הון סיכון צריכים להתאים את עצמם למציאות החדשה. פתיחה והכרות עם תומר דיארי - 0:00 המכתב השנתי של קרן א' והחלטה לפרסמו - 1:03 העולם משתנה - המעבר מגלובליזציה לקונפליקט - 4:45 השלכות השינוי העולמי על עולם ההשקעות - 10:41 מדוע א' לא משקיעה בסייבר למרות הפופולריות - 16:20 האסטרטגיה של א' - חיפוש יתרון יחסי בשוליים - 18:40 החזרה למדיה ופעילות תוכן של קרן א' - 21:40 איך עולם ההון סיכון משתנה ולמה לא להיות צר מדי - 24:20 מה זה אנשים עם Agency והמאפיינים של יזמים ישראלים - 27:40 ישראל כמקדימה את העולם בהתמודדות עם אתגרים - 32:40 המציאות הפוליטית בישראל והשפעתה על היזמים - 34:40 למה דרכון זר לא יציל ומה קורה באירופה - 37:40 השווקים החדשים - המפרץ והודו במקום אירופה - 41:40 איך תומר השתנה כמשקיע לאורך השנים - 44:00 דגלים אדומים ודגלים ירוקים בהשקעות - 46:40 הטכנולוגיות המעניינות היום - קוונטום, אנרגיה וסינתטיק ביולוגיה - 51:40

"אתה באנטי פורטפוליו שלי" - כך פתח גיא קצוביץ את הפרק הזה, בהודאה נדירה על החמצת השקעה ברמילק, החברה הישראלית שמובילה מהפכה בתעשיית החלב העולמית. אביב וולף, מייסד שותף ומנכ"ל רמילק, מגיע מרקע של לוחם בסיירת מטכ"ל ומשפחה חקלאית, אבל החליט לעזוב את עולמות הסטארט-אפ המסורתיים למען משהו "מוחשי יותר, פיזי יותר". החזון של רמילק נשמע כמו מדע בדיוני: להחליף את הפרות בשמרים מהונדסים גנטית שמייצרים חלבוני חלב זהים לחלב פרה. "בסוף בא לנצח את הפרה", מסביר וולף, "לעשות את מה שהפרה עושה, לא להחליף אותה". החברה כבר גייסה כ-200 מיליון דולר, מעסיקה כ-100 חוקרים, והשיקה מוצרים בישראל בשיתוף עם מחלבות גד. אבל איך בדיוק עובדת הטכנולוגיה הזו? מה האתגרים הטכנולוגיים והעסקיים? איך מגיבה התעשייה המסורתית? ומה הקשר בין זה לביטחון תזונתי ולגיאופוליטיקה? וולף חושף את הסיפור המלא מאחורי הטכנולוגיה שיכולה לשנות את עתיד המזון, כולל הסיפורים על התנגדות, הפגנות, והאמונה שטכנולוגיה זו יכולה לפתור בעיות עולמיות. הפרק מסתיים ברגע מרגש של זיכרון והוקרה לזקי ג'מאל, מייסד שותף של קרן Fresh Fund שנפטר לאחרונה, שהיה המשקיע הראשון שהאמין ברמילק. פתיחה והכרות עם אביב וולף מרמילק - 0:00 הסיפור של ההשקעה שלא עשה גיא - 0:37 מה זה רמילק והחזון מאחורי החברה - 2:07 הטכנולוגיה של רמילק - שמרים במקום פרות - 5:05 האתגרים בתעשיית החלב הנוכחית - 8:58 הגיוסים הראשונים והשכנוע של המשקיעים - 11:01 המצב הנוכחי של רמילק וההשקה עם גד - 11:47 הסיבות לבחירה במחלבות גד כשותפה - 17:08 הרקע האישי של אביב וולף - 19:44 המסע מהשחרור מהצבא להקמת החברה - 23:28 הכרות עם השותף אורי כוכבי - 25:00 האתגרים בבניית חברה דיפ-טק במזון - 28:40 דוגמאות היסטוריות - אינסולין וגבינה - 34:00 התוכניות העתידיות והרחבה גלובלית - 37:31 זיכרון לזכרו של זכי ג'מאל - 42:00

היישר מהמשרדים של Cyera בניו יורק - גיא יושב עם יותם שגב, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Cyera, רגע לאחר ההכרזה על גיוס של 600 מיליון דולר והשווי החדש של 12 מיליארד. יותם מסביר כיצד מהפכת ה-AI שינתה את שוק אבטחת המידע ואיך Cyera ממצבת את עצמה כתשתית קריטית לאימוץ בינה מלאכותית בארגוני ענק ומדוע הוא מכוון לבניית חברת ענק. בנוסף, הוא משתף בתובנות על הקשיים בשנה הראשונה, החשיבות של נוכחות פיזית במכירות אנטרפרייז, המעבר מתל אביב לניו יורק, והדרך שהחברה סוללת לעבר היעד השאפתני של מיליארד דולר הכנסות חוזרות.פרק חובה לכל יזם. (00:00:00) גיוס של 600 מיליון דולר והשווי החדש של 12 מיליארד (00:02:56) מהפכת ה-AI והפיבוט מאבטחת מידע לתשתיות בינה מלאכותית (00:11:31) הצמיחה של סיירה והמעבר מישראל לניו יורק (00:19:09) המיינדסט של המייסדים: למה לא לעשות אקזיט מוקדם? (00:25:27) הקשיים בשנה הראשונה וחשיבות המכירות למייסדים (00:32:00) למה מנכ"ל חייב לבלות 50% מזמנו בפגישות פיזיות? (00:38:46) איך מתאימים את ארגון המכירות ללקוחות ענק (00:43:57) המסע של מנכ"ל בצמיחה מואצת (00:50:52) היעד הבא: מיליארד דולר הכנסות (ARR)

סקוט טובין, Senior Partner באחת מקרנות ההון-סיכון המובילות בעולם, Battery Ventures, חווה את המלחמה ממקום אישי ומקצועי כאחד, אבל גם כחלק מסיפור עלייתו לארץ וניהול הקרן הגלובלית מישראל. בשיחה מקיפה, לראשונה בפודקאסט, הוא חושף איך אירועי 7 באוקטובר שברו את האשליות שדור שלם בישראל גדל עליהן (ומפרט מהן), אבל גם את ההזדמנות הייחודיות שלנו לצמוח ולגדול מהאירוע הזה. לצד חזון נועז - ישראל ככלכלה של 20 טריליון דולר, מסביר סקוט איך האקוסיסטם הישראלי הפך ל"גלגל תנופה" שני בעולם כולו רק אחרי סיליקון ואלי, ומספר את הסיפור המרגש של חברו דני לוין שהיה ההרוג הראשון באירועי ה-11 בספטמבר (וגם היה מייסד-שותף של אקמאי, ששווה 15 מיליארד דולר). טובין לא חוסך ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית ועל התקשורת, אבל מציע פתרונות מעשיים לישראל של העשור הקרוב בהשראת תיאוריית החלונות השבורים - איך שינויים קטנים יכולים להוביל למהפכה חברתית. פרספקטיבה ייחודית של עולה חדש-ישן שהפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, על המחיר האמיתי של המלחמה והזדמנויות הענקיות שהיא פותחת בפני כולנו. אני ממליץ בחום להאזין ולקבל השראה. באופן אישי, יצאתי מעודד ונהניתי. מבוא והכרות עם סקוט טובין - 0:00 המצב הביטחוני בישראל והשפעתו על החברה - 0:46 ההשפעה הנפשית של המלחמה על המשפחות הישראליות - 4:01 שינוי התפיסות לגבי העולם והאנטישמיות - 6:54 האחדות הישראלית שנוצרה במלחמה - 10:02 הבעיה הפוליטית והתקשורתית בישראל - 10:58 החרדים והשירות הצבאי - 13:00 השינויים הדמוגרפיים והדוריים בחברה הישראלית - 14:03 הצורך בשירות לאומי לכולם - 16:20 ישראל כמדינה צעירה ומתפתחת - 18:18 הבעיות הפוליטיות והרגשיות בישראל - 19:40 מערכת החינוך והחלוקה החברתית - 21:04 הקשר לקהילה הדרוזית והערבית - 22:18 ההחלטה לעלות לישראל - 27:19 הקמת משרד בישראל והאתגרים הגלובליים - 28:59 הסיפור של אקמאי ודני לוין - 34:24 פיתוח האינטרנט והטכנולוגיה - 36:20 הרצח של דני לוין ב-11 בספטמבר - 39:27 מלחמת העולם השלישית והאיסלאם הרדיקלי - 41:20 השינויים בנוף ההשקעות הישראלי - 43:40 המערכת האקולוגית של הוונצ'ר בישראל - 44:00 ההזדמנויות והאתגרים בכלכלה הישראלית - 48:20 הצורך להרחיב את הכלכלה לתחומים חדשים - 52:00 קרנות גידור וחסמים רגולטוריים - 53:40 הצורך ב"ראש גדול" ותיקון בעיות קטנות - 57:00 תיאוריית החלון השבור והשפעתה על החברה - 59:07 הבעיה עם הקומבינות והצורך ברפורמות - 1:04:36

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) למהדורת מוסף מיוחדת על הטלטלות וההזדמנויות בהייטק הישראלי ובשוק הגלובלי. בפרק מנותח האקזיט של חברת Defend למוטורולה סולושנס, לצד גיוסי הענק של דרייב נט (DriveNets) וזוטא קור (Zuta Core) בצל מהפכת ה-AI והדרישה לתשתיות דאטה סנטרס. המשקיעים מפרקים את הסיבות הטכניות מאחורי התחזקות השקל מול הדולר בהשפעת השקעות המוסדיים ב-S&P 500, חושפים את האמת על גל הפיטורים בחברות ענק כמו Wix ו-Rapid, ומסבירים למה שוק מניות הסייבר וה-Firewall חווה קפיצה דרמטית למרות איומי הבינה המלאכותית של אנתרופיק. (00:00) - פתיחה (02:55) - אקזיט Defend למוטורולה והגנה מרחפנים (13:07) - גיוס ענק ל-DriveNets ומהפכת הדאטה סנטרס (20:53) - תחזית דולר שקל: למה השקל מתחזק? (31:44) - פיטורים בהייטק: האם AI מחליף עובדים בוויקס? (49:47) - מניות סייבר בבורסה והשפעת מודלי בינה מלאכותית

תום אבן, מייסד agents&me, מנהל צוות שלם של עובדים שאף פעם לא מתעייפים, לא מבקשים העלאה ותמיד זמינים. הם לא בני אדם - הם סוכני בינה מלאכותית שהוא בנה, איפיין, ו"אימן" בעצמו. בפרק הזה הוא חושף איך כל אחד ואחת יכולים לעשות זאת גם - בלי לדעת אפילו שורת קוד אחת - וכך להחזיק בצוות סוכנים דיגיטלי שמנהל שיווק, מפיק תוכן, מנתח דוחות כספיים ומריץ את העסק שלהם, ולמה מאות בעלי עסקים, אנשי היי-טק, ועצמאיים כבר הצטרפו לטרנד. השיחה עם תום עוסקת בגישה המעשית שלו לעבודה עם סוכנים: איך מגדירים תפקיד לסוכן במסמך טקסט פשוט, איך מפרקים משימות מורכבות לתהליכי עבודה ברורים, ומדוע הצלחה בתחום תלויה יותר בסקרנות ובסבלנות מאשר בידע טכנולוגי. תום גם מציג את שיטת ABC-TOM לארגון ידע, ומסביר למה חשוב להתייחס לסוכנים בדיוק כמו לעובדים אנושיים – עם גיוס, הכשרה, פידבק ושיפור מתמיד. פרק חובה לכל מי שרוצה ללמוד על המהפיכה החדשה. חותמת זמן 0:00 - היכרות: איך מנהלים צוות של 23 סוכני AI בעשרה שקלים ביום? 4:49 - הפער בין ההבטחה למציאות בעבודה עם סוכנים 8:34 - גיוס והכשרה: איך בונים סוכן AI מאפס? 17:55 - הצצה לצוות של תום: ניוזלטר, שיווק ופודקאסט אוטומטי 22:25 - מהסדנה לשטח: איך לומדים ומה בונים עם סוכנים? 27:20 - האתגרים בעבודה עם סוכנים (ולמה נשים טובות בזה יותר) 32:42 - ארכיטקטורת ABC-TOM: המודל לבניית מוח ארגוני לסוכנים 35:00 - אבטחת מידע, סיכונים וניסויים פרועים עם הסוכן "ניאו" 41:09 - צעדים ראשונים למתחילים: איך נכנסים לעולם הסוכנים?

האם ישראל הופכת להונגריה החדשה? רן הר-נבו, יזם הייטק שבנה אימפריה דיגיטלית של 400 מיליון דולר ומייסד יאללה תקווה, מגיע לפרק חדש בפודקאסט עם אזהרה דרמטית: אנחנו עדים להפיכה משטרית הדרגתית שמתבצעת לנגד עינינו. בשיחת עומק עם גיא קצוביץ', הר-נבו חושף את הפלייבוק המדויק שויקטור אורבן השתמש בו כדי להרוס את הדמוקרטיה ההונגרית - ומסביר איך בדיוק אותו תסריט מתרחש כעת בישראל. מהשתלטות על התקשורת ומערכת המשפט, דרך מינויים פוליטיים בגורמי ביטחון, ועד לשינוי שיטת הבחירות. "הדיכוטומיה של ימין-שמאל כבר לא רלוונטית", הוא מכריז. "המאבק הוא בין דמוקרטיה ליברלית לפופוליזם פשיסטי". הר-נבו מתאר איך הונגריה קרסה כלכלית, איבדה 6% מאוכלוסייתה בבריחת מוחות מסיבית, והפכה למדינה שבה שלטון הנאמנות החליף את שלטון המצוינות. האם הבחירות הקרובות הן באמת "הריקוד האחרון" שלנו? מדוע הוא חושב שקצוביץ' צריך לסרב לראיין דמויות מסוימות? איך התקשורת העצמאית יכולה להילחם במכונות התעמולה החדשות? ומה הקשר בין המשבר שהחל עוד לפני 7 באוקטובר לבין הטראומה הגדולה שפוקדת את המדינה? שיחה מטלטלת על עתיד הדמוקרטיה הישראלית, עם אחד האנשים שמכירים הכי טוב את עולם הדיגיטל והתקשורת - ושלא מפחד להגיד את האמת הקשה. הקמת יאללה תקווה כתגובה לוואקום תקשורתי -0:00 הפיכה משטרית בישראל והשוואה להונגריה - 2:15 מה מאמינים ביאללה תקווה - דמוקרטיה ליברלית בסכנה - 2:20 הממשלה הפוסט-ציונית הראשונה בישראל - 2:45 שלוש שנים של טראומה - מההפיכה המשטרית ועד 7 באוקטובר - 3:40 מכונות התעמולה והצורך בקאונטר תקשורתי - 4:50 הפלייבוק ההונגרי - איך ויקטור אורבן השתלט על המדינה - 6:00 דמוקרטיה לא ליברלית ושלטון נאמנות - 8:00 השתלטות על מוקדי הכוח - תקשורת, משטרה ומערכת משפט - 10:00 מינויים פוליטיים במערכות הביטחון - דני לוי וראש השב"כ - 11:00 ג'רימנדרינג ושינוי שיטת הבחירות - 14:00 הנס ההונגרי - איך פיטר מגיאר ניצח את אורבן - 15:00 ישראל כמקרה מבחן - שלטון נאמנות כבר כאן - 19:40 בריחת מוחות - ההשוואה לטורקיה והונגריה - 21:00 הדיכוטומיה החדשה - לא ימין ושמאל אלא פשיזם מול דמוקרטיה - 24:00 למידה מהעולם - ארתור פינקלשטיין ויבוא הרעיונות - 28:00 מה כן - בניית אוהל דמוקרטי ליברלי - 31:00 הגדרת גבולות הלגיטימי - מי לא נכנס לאוהל - 34:00 סוכני הטשטוש והצורך להכריע - 36:40 7 באוקטובר והפחד מהסדר מדיני - 43:00 נגזר עלינו מול יכולת לשנות את המציאות - 45:00 הבחירות כצומת היסטורית - הריקוד האחרון - 47:40

מה קורה כשהכרישה מהטלוויזיה מחליטה לחזור לארץ אחרי 18 שנים בסיליקון ואלי ולהפוך את ישראל למעצמת הייטק עולמית? יסמין לוקץ' לא רק חזרה - היא הביאה איתה את כל הקשרים, הידע והחזון שצברה בעמק, והפכה אותם למנוע שינוי חברתי אמיתי. בפרק מרתק זה, יסמין חושפת איך הקימה את ארגון ICON שמחבר יזמים ישראלים לשוק האמריקאי, איך הפכה את Code for Israel לתנועת מתנדבים מהגדולות ביותר בהייטק הישראלי, ומדוע החליטה להתמקד בשנה האחרונה בהשקעות הון-סיכון. היא מספרת על הפרויקט החדש שלה "תו מילואים" שמסייע למילואימניקים בשוק העבודה, על החוויה המפתיעה ברוקדים עם כוכבים שלימדה אותה על התמודדות עם כישלון, ועל הפודקאסט "הסלון של יסמין" שבו היא מגלה סודות חדשים אפילו על בני המשפחה הכי קרובים. מהתחלות בג'ו-ג'יצו בגיל מבוגר ועד ביקורת חדה על המערכת הפוליטية הישראלית, יסמין חושפת את הפילוסופיה שמניעה אותה: "be the change you want to see in the world". איך מצליחים לנהל בו-זמנית השקעות, הרצאות, פודקאסט, הוראה ברייכמן ועוד ארבעה ילדים? ומה באמת קורה כשמישהי עם "ADHD מקצועי" מחליטה לשנות את פני החברה הישראלית? פרק שמוכיח שלפעמים הדרך הטובה ביותר להשפיע על העתיד היא פשוט להתחיל לעשות, גם בלי תוכנית מושלמת. הקמת אייקון והתפתחותה - 8:23 מעבר לארצות הברית ותקופת הלימודים - 28:00 החזרה לישראל ופעילות יזמית חברתית - 31:00 השקעות הון סיכון והפמילי אופיס - 32:20 השתתפות בתוכניות ריאליטי והשפעתן - 41:20 ג'ו-ג'יצו כיציאה מאזור הנוחות - 48:00 מסר אופטימי לסיום - 49:20

מה קורה כשרופאה צעירה מגלה שהבדיקות לסרטן שד שאנחנו מכירות הן כואבות, יקרות ולא יעילות מספיק? ד"ר קרני אילן החליטה לא להשלים עם המצב ויחד עם שתי שותפות (גל ינוקא ושני קליין) בנו מוצר ייחודי שיכול לשנות את הדרך שבה נשים בודקות את עצמן, וגייסו כסף מהמשקיעים המובילים בישראל. בפרק הזה תכירו את המסע המרתק של הסטארט-אפ Feminai - מרעיון שנולד בקורס יזמות באוניברסיטת בן גוריון, עבר בבניית מוצר עם רכיבים מאלי אקספרס, עד ליצירת שיתופי פעולה עם בתי חולים וניסויים קליניים בארה"ב ובישראל. תשמעו על הטכנולוגיה החדשנית שמשלבת מדבקה חכמה עם בינה מלאכותית כדי לזהות סרטן שד בבית, על האתגרים הייחודיים של גיוס כסף לחברת מכשור רפואי בישראל, ועל מה זה אומר להיות מנכ"לית צעירה בתעשייה הנשלטת בידי גברים. קרני גם חולקת תובנות מעשיות על בניית מותג אישי ברשתות החברתיות, על החשיבות של לקיחת סיכונים מחושבים, ועל הדרך שבה למדה לנווט בעולם הסטארט-אפים תוך שמירה על אותנטיות. מבוא וגילוי נאות - 0:00 מה זה פמינאי והבעיה שהם פותרים - 0:47 איך נראית בדיקת שד היום ומה הבעיה בה - 1:07 הפתרון של פמינאי - מדבקה ואפליקציה - 2:58 תחילת המסע - מתחביב לחברה - 7:22 המעבר לרצינות והתמודדות עם אתגרים טכנולוגיים - 10:39 הגישה של "ללמוד בידיים" ולקחת סיכונים - 25:36 הרקע האישי של קרני והמעבר מרפואה ליזמות - 28:59 האתגרים בגיוס כסף ועבודה עם משקיعים - 34:40 המיצוב כשלוש נשים יזמות והאתגרים שבו - 39:15 בניית נוכחות בלינקדאין ופרסונל ברנדינג - 42:00 טיפים ליזמים - אותנטיות ושקיפות - 46:25 מה משתנה אחרי גיוס כסף מקרן גדולה - 48:59

הפציעה של מור פרץ שינתה את חייו לנצח: שבר בעמוד השדרה, ושיתוק חלקי שהרס את חלום קריירת הכדורסל שלו. אבל במקום להיכנע, הוא בנה מסלול חיים יוצא דופן: מכדורסל בכיסאות גלגלים ברמה הגבוהה ביותר, דרך קריירה אקדמית מבריקה כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון (למרות שסיים לימודי תואר ראשון במכללה), ועד להקמת CaPow - - סטארט-אפ פורץ דרך בתחום העברת אנרגיה אלחוטית לרובוטים. בפרק מרתק זה, מור חושף את המסע האישי המדהים שלו: וכיצד נחישות ואיתנות המאפיינים את מסעו לאורך כל הדרך, וכיצד ההתמודדות עם מוגבלות וקשיים - דחפו אותו קדימה. זהו סיפור מרתק על כוח הרצון, יצירתיות, והדרך שבה מגבלות יכולות להפוך למנוע למוטיבציה להצלחה. הכרות עם מור פרץ ורקע אישי - 0:00 פציעה בצבא ותחילת המסע השיקומי - 2:00 תהליך השיקום וחזרה לכדורסל בכיסאות גלגלים - 4:57 לקחים מכדורסל בכיסאות גלגלים על מנהיגות והשפעה - 11:16 המסע האקדמי מהמכללה לדוקטורט ופוסט-דוק - 17:02 הקמת מרכז לאלקטרוניקת אנרגיה באוניברסיטה - 18:24 עבודה עם התעשייה בקליפורניה ופיתוח IP - 19:34 הקמת חברת קאפאו והטכנולוגיה שלה - 21:07 הבעיה ברובוטיקה והפתרון של העברת אנרגיה אלחוטית - 22:03 איך עובד המוצר והיישום במפעלים - 25:18 החסמים הטכנולוגיים והפיתוח של 15 שנה - 27:07 מצב החברה היום ומשקיעים - 28:14 החזון הרחב מעבר לרובוטיקה - 29:09 אתגרי גיוס הון כפרופסור ויזם לא טיפוסי - 38:18 תהליך גיוס ההון הראשון והקשיים - 40:40 עבודה עם לקוחות גדולים והוכחת הערך - 42:16 ייצור בישראל ותהליכי הסמכה - 44:18 התוכנית העסקית והמטרות לשנה הקרובה - 45:22 חזון העתיד ברובוטיקה והיומנואידים - 47:52 פיתוח פתרונות סוללות חלופיים - 49:19 הקשר בין הסיפור האישי למקצועי - 53:13

דורון ממן הינו מרצה ומאמן לחוסן מנטלי - התמודדות עם אתגרים יוצאי דופן. ואז זה קרה גם לו: הוא גילה שיש לו גידול נדיר במוח, ונותרו לו ימים בודדים לפני ניתוח מכריע ממנו הוא עלול שלא להתעורר. במקום להתמוטט נפשית, הוא בנה ממיטת בית החולים קורס דיגיטלי על חוסן מנטלי. הקורס שנועד במקור לילדיו הפך לוויראלי, והניתוח עם סיכויי הצלחה של אחד ל-500,000 עבר בהצלחה.מאז, משתף דורון את התגליות שלו (גם מחוויותיו וגם ממחקרים) על הנוסחה האידיאלית לחוסן מנטלי - שילוב של ערכים, וחשיפה לאתגרים. את השיטה הוא מלמד כיום בצבא, באוניברסיטאות, ובארגונים מובילים. אם אתם רוצים להבין איך להפוך אתגרים לצמיחה ולבנות חוסן מנטלי אמיתי, הפרק הזה יעניק לכם כלים מעשיים ותובנות עמוקות מאדם שעבר את המבחן הקשה ביותר ויצא ממנו חזק יותר. אתר - www.themtdoc.com מייל - doron@themtdoc.com טלפון - 0502221591הכרת דורון ממן וסיפורו האישי - 0:00גילוי הגידול במוח והתמודדות עם האבחנה - 1:10יצירת קורס דיגיטלי בבית החולים לקראת הניתוח - 3:00הניתוח והחלמה - הסיכויים של אחד לחצי מיליון - 4:40הגדרת חוסן מנטלי והצורך בבחירת אתגרים - 6:00עקרון "אכילת חרא" - למה צריך לחפש קושי - 7:00ארבעת סוגי הערכים המרכזיים לפי שלום שוורץ - 10:00פתיחות לשינוי וקידום עצמי - הישגיות וכוח - 11:00ערכי שימור וקידום חברתי - ערבות הדדית מול אוניברסליות - 12:00השילוב בין הישגיות לערבות הדדית בזמני משבר - 14:00דוגמאות מהספורט - לברון ג'יימס וקליבלנד - 17:40שינוי ערכים ב-7 באוקטובר - מהכי לאחי - 20:00איך לזהות ולעבוד עם הערכים האישיים - 22:00תהליך ה-5 למה - מצוינות כדי לעזור לאחרים - 25:00הקשר בין ערכים לחוסן - נכונות מול מוכנות - 27:00שלושת הערכים שפוגעים בחוסן - הדוניזם, קונפורמיות ואוניברסליות - 40:00עצות למתמודדים עם משבר - חשיבות הסבלנות - 44:20

האם ישראל עומדת בפני קריסה מוסדית? יהונתן אדירי, מייסד תנועת "עלינו" ובעל ניסיון ייחודי כיועץ לענייני טכנולוגיה בבית הנשיא של שמעון פרס, מגיע עם אבחנה מטרידה: הפוליטיקה הישראלי מתמקדת במגזרים במקום לטפל בבעיות השורש. בפרק עמוק ומרתק זה, אדירי שם דגש על מה שהוא מכנה "הלווייתנים" - בעיות מוסדיות ענקיות שבולעות מיליארדי שקלים בלי לייצר תוצאות. למה ישראל משקיעה 100 מיליארד שקל בחינוך אבל עדיין נמצאת בתחתית המדדים הבינלאומיים? איך 15 משפחות שולטות על יבוא הרכבים ומונעות תחבורה ציבורית אמיתית? ומדוע הפוליטיקאים מעדיפים לדבר על חרדים ומתנחלים במקום לפתור את הבעיות האמיתיות? אדירי מציג תפיסת עולם מרתקת על מחזורים של שינוי לאורך ההיסטוריה ומסביר איך ישראל הצליחה פעם אחת, בתקופת דוד בן גוריון, לעבור מ"הליכה בתלם" ל"נבואה חדשה" - ומדוע היא נכשלה בשנות ה-70. להערכתו, כעת - כאשר העולם עובר שינויים דרמטיים והמזרח התיכון בוער - ישראל צריכה לעצב את עצמה מחדש. מהמלחמה בעזה ועד השינויים בהודו, טורקיה וסעודיה, מהבינה המלאכותית ועד הרפורמה המשפטית - פרק שמציע מבט חד ומקיף על המציאות הישראלית ועל ההזדמנויות והסכנות שמחכות לנו. פתיחה ומבוא - 0:00 הצגת האורח והרקע שלו - 1:27 תפיסת העולם של עלינו - הכוח והכוח הנגדי - 5:01 הדוגמה ההונגרית - אורבן והמעבר מקומוניזם - 6:50 מפאי והמקבילה הישראלית - 8:31 הפילוסופיה של עלינו - למה לא לשחק בפוליטיקה הנוכחית - 11:15 הבעיות המוסדיות במקום התמקדות במגזרים - 12:20 דוגמת החינוך - הבעיה האמיתית מול הבעיה החרדית - 16:17 דוגמת התחבורה - 12-15 והלווייתנים המוסדיים - 21:21 הלווייתנים הגדולים של ישראל - 30:02 האתוס העברי כחלופה למדינה יהודית דמוקרטית - 31:40 הטכנולוגיה הישראלית והכיפת סיליקון - 32:59 שינוי הסדר העולמי - הסייקל של נביאים חלוצים והליכה בתלם - 35:07 הדוגמה האמריקאית - מרייגן לטראמפ - 42:43 גרמניה ויפן - דוגמאות למעבר מהליכה בתלם - 44:04 סין והקושי בהסתגלות - 48:21 ישראל והמרחב - למה סעודיה לא תבוא לשולחן - 50:22 הפרויקט הסעודי של מוחמד בן סלמן - 51:57 הסכסוך הסעודי-אמירתי - 53:32 הדינמיקה הטורקית - עלייה וקריסה - 55:04 קטר והכישלון הדיפלומטי - 1:00:25 סוף הכסף המפרצי - הדוגמאות מטורקיה ומצרים - 1:02:22 הגבלות המערך הנוכחי - מ-few good men למוסדות - 1:04:38 הצורך במוסדות חדשים - 1:06:23 הפוטנציאל של ישראל לממשלה הבאה - 1:08:09 סיכום והזמנה להצטרף לעלינו - 1:10:00

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) למהדורת מוסף מיוחדת. בפרק מנותחת עסקת הענק של אילון מאסק ורכישת Cursor ב-60 מיליארד דולר, לצד המרוץ בין OpenAI ל-Anthropic על הובלת שוק ה-LLM וביצועי ה-Benchmarks החדשים. בנוסף, המשתתפים דנים בשינוי הדרמטי במודל השקעות ה-Seed, בהתחזקות השקל אל מול הדולר והשפעתה הישירה על קיצור ה-Runway של סטארטאפים ישראליים, ובמגמות המאקרו שמעצבות את עתיד תעשיית ההון סיכון וההייטק בישראל.(00:00) - פתיחה(07:19) - אילון מאסק, xAI והסיפור מאחורי Cursor(16:01) - המרוץ לטריליון: Anthropic נגד OpenAI(19:46) - האם GPT 5.5 מנצח את כולם?(31:10) - למה השקעות Seed נהיו כל כך יקרות?(57:37) - השקל מתחזק: איך שער החליפין פוגע בסטארטאפים?

צור (ישראל) גנוסר, מייסד תוכנית המנהיגות "הופמן קופמן", חושף בפרק הזה את הסוד שמאחורי מנהיגות אמיתית - והוא לא מה שאתם חושבים. במקום לדבר על כריזמה או טכניקות ניהול, צור מגדיר מנהיגות באופן מהפכני: היכולת להעלות מוטיבציה פנימית אצל אחרים כלפי מטרה מסוימת. לא לסחוף אחריכם, אלא לגרום לאחרים לרצות לפעול מתוך כוח פנימי. איך עושים את זה? התשובה מתחילה במקום הכי בלתי צפוי - בתוך הראש שלכם. עם למעלה מ-2,500 בוגרים שעברו דרך התוכנית שלו, צור מביא תובנות מעשיות על להכיר את עצמכם ואיך להתחיל לתרגל את השיטה שתשנה את הקריירה והחיים שלכם: מיינדפולנס (גם אם יש לכם רק שתי דקות ביום), איך להפוך מ"מנהיג שסוחף" ל"דוגמה של מצוינות", ולמה העקביות חשובה יותר מהעוצמה בתרגול. זה לא עוד פרק על מנהיגות - זה מסע לתוך השאלה הכי בסיסית של כולנו: איך אני מוביל את עצמי, ואיך זה משפיע על כל מי שסביבי? חותמת זמן פתיחה והכרות עם צור גינוסר - 0:00 מה זה תוכנית המנהיגות הופמן קופמן - 0:19 הסיבות האישיות להקמת התוכנית - 0:45 הרצון לתרום למפעל הציוני דרך אנשים - 2:19 תהליך הקבלה לתוכנית ומספר הבוגרים - 3:31 הגדרת מנהיגות כהעלאת מוטיבציה פנימית - 5:00 חשיבות הדוגמה האישית במנהיגות - 8:18 מנהיגות עצמית כבסיס למנהיגות אחרים - 9:22 הבעיה של רעשים וחוסר עומק בשיח הציבורי - 10:36 מיינדפולנס כמערכת הפעלה למנהיגות - 11:52 הקשר בין מודעות פנימית לתגובות חיצוניות - 13:29 מציאות סובייקטיבית ותפיסת העולם דרך משקפיים - 13:36 התהליך האוטומטי של מחשבה-רגש-תגובה - 15:19 חשיבות הלימוד של מיינדפולנס בבתי ספר - 16:36 שני השרירים במיינדפולנס - תשומת לב וניהול קשב - 18:01 כלכלת תשומת הלב בעידן הדיגיטלי - 20:20 תרגול יומיומי של מיינדפולנס - המלצות מעשיות - 23:18 שינוי תפיסת המציאות דרך מיינדפולנס - 23:29 השפעת המיינדפולנס על תגובות אישיות - 26:03 מקום השיפוטיות והרגשות השליליים - 30:26 עבודה עם רגשות כבעלי חוב - 37:38 הקשר בין גוף, נשימה ורגשות - 40:02 השאלה הרוחנית - מי זה האני שמתבונן - 42:03 תודעה כמרכז הייחוס החדש - 44:14

אם אתם מרגישים שאתם חיים בסטרס כרוני כבר תקופה ארוכה, אתם לא לבד - ד"ר אלדד רום, מייסד "רום פסיכולוגיה עסקית", מסביר בפרק הזה מה קורה לגוף ולנפש שלנו כשאנו חיים במצב של אי-ודאות מתמשכת, ולמה כל כך הרבה ישראלים שוקלים עכשיו לעזוב את הארץ. בשיחה הכנה והמעמיקה הזו, גיא ואלדד חושפים את המדע מאחורי תגובות הסטרס - ממודל שלושת השלבים של הנס סלייה ועד לתופעה של "חוסר אונים נרכש". תגלו למה אנחנו מתפוצצים על שטויות, איך הסטרס הכרוני פוגע ביכולות הקוגניטיביות שלנו, ומה זה אומר על החברה הישראלית כשאנחנו הופכים ל"עם של אריות". אבל הפרק הזה לא רק על הבעיות - ד"ר רום חושף את שתי "הרגליים" החיוניות להתמודדות עם מצבי לחץ: הקשר החברתי והעשייה המשמעותית. הוא מסביר איך להפוך את המשבר לצמיחה פוסט-טראומטית, ולמה החוסן הישראלי הוא לא רק מיתוס אלא תופעה מדעית מוכחת. אם אתה מתלבט בין להישאר בישראל או לעזוב, מרגישה תשושה מהמצב, או פשוט רוצים להבין מה קורה לנו ולסביבה שלנו בעקבות המציאות הלא נורמלית המתמשכת - הפרק הזה יעזור לכולם לראות את התמונה הגדולה ולמצוא כלים מעשיים להתמודדות. חותמת זמן מבוא והכרות עם האורח - 0:00 תהליכי שינוי אישי ומודעות לעומת פעולה - 0:55 חשיבות הליווי המקצועי גם לאנשים מצליחים - 3:47 השינוי בתפיסת הטיפול הפסיכולוגי לאורך השנים - 4:28 אינטליגנציות מרובות והצורך באיזון בין IQ ל-EQ - 6:26 המצב הנפשי בישראל בשנים האחרונות - 9:14 השפעת המלחמה והמשברים על החברה הישראלית - 10:05 השוואה בין החוויה בישראל לחוויה בחו"ל - 12:24 מנגנוני התמודדות עם סטרס - תורת האנס סליה - 16:58 השלבים של תגובת הסטרס - אזעקה, התרגלות ותשישות - 17:40 ההשפעות הפיזיולוגיות של סטרס ממושך - 23:20 שתי הרגליים לעמידה בסטרס - חברתיות ופרודוקטיביות - 27:58 התמודדות בעבודה והמשך הפעילות למרות המשבר - 31:08 חוסר אונים נרכש והשפעתו על קבלת החלטות - 33:27 הגברת ההרגלים הטובים כמנגנון התמודדות - 36:00 חשיבות המעקב אחר מגמות שיפור אישיות - 41:30 קבלת החלטות חשובות בתקופות משבר - 45:60 צמיחה פוסט-טראומטית כתוצאה חיובית מקושי - 48:57 החוסן והייחודיות של החברה הישראלית - 51:22

גיוס של 158 מיליון דולר, צמיחה של פי 7 בשנה אחת, ותובנות על איך הטכנולוגיה משנה את אחד התחומים הכי חשובים בעולם הדיגיטלי: הכירו את זוהר עיני, מנכ"ל הסטארט-אפ Port.io - פלטפורמה שמשנה את כללי המשחק בעולם הפיתוח, עם 200 עובדים, ולקוחות מובילים בעולם. זוהר חושף איך בינה מלאכותית הופכת 40-50% מעבודת הפיתוח והדב-אופס לאוטומטית ואיך מפתחים עוברים להיות "מפקחי AI" במקום כותבי קוד. האזינו והצטרפו למהפיכה. מבוא לזוהר עיני ופורט - 0:00 הסבר על פורט והבעיה שפותרת - 2:14 מהטיקטים לפלטפורמה מקיפה - 5:53 השפעת AI על עולם הפיתוח - 7:01 אג'נטים בתהליכי פיתוח - 8:25 מציאות האג'נטים היום מול הבאז - 10:02 עתיד המפתחים בעידן AI - 12:52 הקמת החברה והימים הראשונים - 17:37 מהמנואל לאוטונומי - 19:03 השפעת AI על הארגון - 20:58הקרסר הישראלי הראשון - 22:35 הסיבוב עם ג'נרל אטלנטיק - 24:12 כלים לארגונים שרוצים להטמיע AI - 25:25 הצמיחה הדרמטית של החברה - 27:17 אתגרי הגדילה המהירה - 28:00 תכניות לשנה הקרובה - 31:40 לקוחות ראשונים ושיטת המאמס טסט - 32:20 מהפוקוס להתרחבות פלטפורמאית - 3 7:57החזון העתידי של פורט - 41:35

איך סטארט-אפ ישראלי הפך את אחת הבעיות הכי יקרות בעולם ה-AI לעסקה של 750 מיליון דולר? רונן דר, מייסד-שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיה של Run AI שנמכרה ל-NVIDIA, חושף את הסיפור המלא מאחורי אחד האקזיטים הגדולים בתחום הבינה המלאכותית.בשיחה מרתקת, מספר איך הם זיהו כבר ב-2018 זיהה הצוות שתהיה בעיה בניהול משאבי ה-GPU ובנו את הפיתרון שלהם לקראת בעיה שתגיע לידי מימוש שנים קדימה. הוא גם חושף תחזית מדהימה לעתיד הקרוב: עולם דיגיטלי שלם שיצטרך להיבנות מחדש עבור סוכני AI שעובדים במהירויות שבני אדם לא יכולים לעקוב אחריהן. הוא מדבר על המהפכה שכבר מתרחשת בפיתוח תוכנה עם כלים כמו Claude Code, ועל האתגרים החדשים באבטחה כשקוד נכתב על ידי בינה מלאכותית.מבוא והכרות עם רונן דאר - 0:00הסיפור של run AI - התחלה ב-2018 - 4:18מה זה AI אורקסטריישן ופתרון בעיות GPU - 7:24המסע היזמי - מאקדמיה לסטארט-אפ - 8:00הקשר עם NVIDIA והשותפות העסקית - 18:04פריצת הדרך עם ChatGPT והתפוצצות השוק - 17:03המכירה ל-NVIDIA ב-750 מיליון דולר - 18:04איך AI משנה את פיתוח התוכנה - Claude Code ומהפכת הסוכנים - 1:40האתגרים של בינה מלאכותית בעולם הדיגיטלי - 21:40Reinforcement Learning ואימון מודלים מתקדמים - 36:40האתגרים של סוכנים בבעיות עם מעט דאטה - 38:20מה צופן העתיד - רובוטים ותשתיות לסוכנים - 49:00

פבל גורביץ' חזר לבנות סטארט-אפ אחרי שמכר את החברה הקודמת שלו ב-600 מיליון דולר - אבל הפעם הוא לא עושה את זה בשביל הכסף: הוא בנה סוכן AI שמתפקד כ"האקר אתי", מערכת שיודעת לקרוא קוד, לתקוף אפליקציות חיות ולמצוא בהן חולשות מסוכנות - והיא כבר מתחרה בתחרויות האקינג הבינלאומיות ומגיעה לתוצאות מדהימות. בפרק זה, מנכ"ל ומייסד שותף של Tenzai (שגייסה 75 מיליון דולר בסיבוב Seed) חושף איך הבינה המלאכותית הופכת כל מפתח לפרודוקטיבי פי כמה, אבל גם יוצרת בעיית אבטחה ענקית שהשוק הנוכחי לא מסוגל לפתור. מבוא וחזרה לפודקאסט - 0:00 הצגת פאבל גורביץ' ומכירת גרדיקור - 0:16 המוטיבציה להקמת חברה חדשה אחרי אקזיט מוצלח - 1:25 הסבר על תנזאי - מה החברה עושה - 3:05 הצוות המייסד והעובדים - 5:51 גיוס הכסף הגדול - 7:28 השוואה לגרדיקור - פיתוח מהיר יותר - 8:44 בעיות עולם הבדיקות הסייבר המסורתיות - 10:01 המחסור בטאלנט והצורך בפתרון סקיילבילי - 12:02 הזדמנות הבינה המלאכותית בסייבר - 13:34 השוק הקיים של שירותי סייבר מול סופטוור - 15:35 הסכנות של בינה מלאכותית בידיים הלא נכונות - 17:06 האיזון בין תוקפים ומגנים בעידן ה-AI - 18:47 דיון על עתיד הבינה המלאכותית - סכנות ואתגרים - 20:20 ביקורת על מודלי השפה הגדולים הנוכחיים - 24:40 השוואה לדמוקרטיזציה של יכולות הנדסיות בעבר - 29:20 בניית סטארט-אפ בעידן הבינה המלאכותית - 32:25 האתגרים בפיתוח סוכנים אמיתיים - 35:40 מורכבות פיתוח מוצר מבוסס AI - 37:12 בדיקות ואימות של מוצר לא דטרמיניסטי - 38:08 השוואה לבני אדם בתחרויות האקינג - 40:06 מצב החברה היום - צוות וכיוון - 44:05 תוצאות השוואות מול בני אדם - 46:21 עתיד החברה וכיווני התפתחות - 50:18

האם באמת יש גל הגירה מישראל? שחר לוטן, סמנכ"ל המחקר בתנועת "עלינו - נכדים מייסדים"'; חושף את האמת מאחורי הכותרות הדרמטיות, ומביא ניתוח מפתיע שמפריד בין הרעש התקשורתי למציאות המורכבת. התברר ש-61% מהעוזבים ב-2023 הם למעשה יוצאי אוקראינה ורוסיה שהגיעו כפליטי מלחמה והמשיכו הלאה. אבל גם אחרי שמורידים אותם מהחשבון, נשאר שיא היסטורי מדאיג של 30,000 ישראלים שעזבו - ובעיקר משכילים בגילאי 25-40. מה גורם לנוירוכירורגים ובוגרי תואר שלישי לעזוב דווקא עכשיו, כשישראל במצב הכלכלי והביטחוני הטוב ביותר בהיסטוריה שלה? לוטן מציג את "מבחן המובן מאליו" - הרעיון שמדינה צריכה לספק שירותים בסיסיים ברמה כזו שהאזרח לא צריך לחשוב עליהם, ומפרט מה ניתן לעשות כדי למנוע את המשך המגמה. הפרק חושף איך בעיות עומק בביטחון האישי, תחבורה ודיור יוצרות תחושה שהחוזה החברתי נשבר, ומציע מעבר מ"ריב אופקי" בין קבוצות ל"ריב אנכי" בין האזרח למדינה. זה הזמן לשמוע את הסיפור האמיתי מאחורי הכותרות. מבוא והכרות עם האורח - 0:00 נתוני ההגירה והמלחמה באוקראינה - 5:45 ניתוח עמוק של מי עוזב את ישראל - 12:00 השוואה היסטורית למלחמת יום כיפור - 16:00 מגמת החזרה הפוחתת של ישראלים - 17:20 בעיות המדידה והגדרות בנתוני ההגירה - 19:40 נתונים ראשוניים של 2024 ומגמות עידוד - 20:40 מי הם הישראלים שעוזבים - המשכילים והמקצועיים - 22:20 מבחן המובן מאליו - מערכת הבריאות והמים - 29:40 כשלי המדינה בביטחון האישי ותחבורה - 35:40 גישת עלינו למדיניות ושינוי חברתי - 37:40 משברים עולמיים ותחרות על טאלנט - 40:40 קריאה לפעולה ואופטימיות מפוקחת - 44:00 חלון אוברטון ושינוי השיח הציבורי - 47:00

האם ידעתם שחברת 3M הצליחה לחוקק חוק שמחייב כל אזרח בישראל להחזיק אפוד זוהר, רק כדי להיפטר ממלאי עודף של חומר זוהר? זה רק דוגמה אחת מתוך עולם נסתר של לוביסטים מסחריים שמטים את המגרש לטובת התאגידים הגדולים - על חשבון הכיס שלכם. לינור דויטש, עורכת דין ומייסדת לובי 99 - הלובי הציבורי, מגיעה לחשף בפרק מרתק זה את המערכת הנסתרת שפועלת מאחורי הקלעים בכנסת ובממשלה. איך לוביסטים משפיעים על חקיקה ותקנות? מדוע ישראל היא המשק הריכוזי ביותר ב-OECD עם מחירי מזון גבוהים ב-37%-51% מהממוצע? ומה הקשר בין פרשת סלייס ל-850 מיליון שקל שנגנבו מ-7,500 אזרחים? דויטש מציגה את המודל החדשני של לובי ציבורי הממומן על ידי 20,000 חברים בממוצע של 39 שקלים לחודש, ומסבירה כיצד שקיפות מלאה ועצמאות מתורמים גדולים יוצרים קונטרה אמיתית לכוחות הכלכליים החזקים.זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין איך באמת עובדת המערכת הפוליטית-כלכלית בישראל, ומה אפשר לעשות כדי להגן על האינטרסים של האזרח הקטן. כי בסופו של דבר, כשאין לנו לוביסט - מישהו צריך לייצג אותנו. מה זה לובי 99 ולמה צריך אותו - 0:00 איך עובדת המערכת מאחורי הקלעים - 4:00 הסיפור של האפוד הזוהר - מי באמת מחליט על החוקים - 7:00 למה מימון המונים הוא הפתרון - 12:00 איך הלובי הציבורי משנה את המערכת - 18:00 הבעיה של יוקר המחיה - מונופולים בשוק המזון - 30:00 פרשת סלייס - איך נגנבו 850 מיליון שקל מפנסיות - 39:00 מאבק הגז - למי שייכים המשאבים הטבעיים של המדינה - 48:00 למה חשוב לתרום ולהצטרף ללובי הציבורי - 1:03:00

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) והפעם הם מנתחים את הפער בין תמחור הבורסה בתל אביב לנאסד"ק ואת הסיבות לאופטימיות המשקיעים באמצע מלחמה. בפרק נדון גיוס הענק של חברת Wonderful לפי שווי של 2 מיליארד דולר תוך שנה, חזרתו של מודל ה-Forward Deployed Engineer, והאיום של משבר האשראי הפרטי (Private Credit) על השווקים הגלובליים. בנוסף, חברי הפאנל מפרקים את התזה של אנדריי קרפטי על המקצועות שיוחלפו על ידי AI, ומסבירים מדוע המושג Terminal Value של חברות תוכנה מסורתיות נמצא בסכנה קיומית. (00:00) - פתיחה: כנס RSA וסן פרנסיסקו בעברית (00:04:28) - למה הבורסה בתל אביב מתומחרת בפרימיום מטורף? (00:18:02) - חברת Wonderful: גיוס של 2 מיליארד דולר וסוכני AI (00:25:52) - האם אנחנו בדרך למשבר אשראי פרטי (Private Credit)? (00:36:07) - אנדריי קרפטי: אילו מקצועות AI באמת יחליף? (00:53:13) - קריסת ה-Terminal Value: האם חברות SaaS איבדו את שווין?

יהודה ניב, מייסד ספרי ניב - ההוצאה לאור הגדולה בישראל, עבר מסע מרתק מעולם העסקים המסורתי לעולם הטכנולוגיה המתקדמת. הוא הקים את Spines - סטארט-אפ שמשתמש בבינה מלאכותית כדי לדמוקרטיזציה את תעשיית ההוצאה לאור, ומוריד את עלות הוצאת ספר מ-50,000 דולר לכמה אלפים בלבד. בפרק זה תגלו איך ניב הבין שהבינה המלאכותית תהפוך את ההוצאות לאור המסורתיות ללא רלוונטיות, ובחר להוביל את השינוי במקום להיות קורבן שלו. אבל הפרק הזה הוא הרבה יותר מסיפור הצלחה עסקי: ניב חושף בכנות את המחירים האישיים שהוא שילם בדרך - עלייה במשקל, קשיים במערכות יחסים, זקן שהלבין מלחץ, ושנים של עבודה ללא רווח. הוא מדבר על החשיבות של מציאת חזון מספיק גדול ומרגש, ועל הצורך בהתמדה כאשר "הכסף זה הדבר האחרון שפוגשים בעסקים". תשמעו על מטרות מסוג C - המטרות שכשמסתכלים עליהן אין מושג מאיפה להתחיל, על הכלים שניב משתמש בהם כדי להתמודד עם הלחץ - מדיטציה יומית, תזונה קיטוגנית ואימונים קבועים, ועל הגישה הרוחנית שלו לעסקים. הפרק מסתיים בדיון פילוסופי מרתק על טבע המציאות, פיזיקה קוונטית, ותפיסת העולם הרוחנית של ניב, כשהוא חושף לראשונה את מחשבותיו על תודעה קולקטיבית וחיבור לישות גדולה יותר. פתיחה והכרות עם יהודה ניב - 0:00 מה זה ספרי ניב וספיינס - 0:35 המודל העסקי של ספיינס - 1:28 מספרי ניב לספיינס - המעבר הגדול - 7:47 האתגרים בתחילת הדרך - 10:18 בניית הוכחת היתכנות עם תקציב מוגבל - 12:22 הגישה הסקראפית ובניית טראקשן - 14:00 המסע הארוך לבניית עסק מצליח - 16:08 החזון מאחורי המסע היזמי - 17:59 מטרות מסוג A, B ו-C - 18:14 המחירים האישיים של המסע - 22:00 הרוחניות בעסקים - החיים כמשחק - 25:40 השפעה על מיליארד איש - 29:00 הספר כדרך להשאיר חותם בעולם - 30:20 כלים לצמיחה אישית - תזונה ואימונים - 33:40 מדיטציה ככלי פרקטי - 36:17 הרוחניות והמטאפיזיקה - 40:06 פיזיקת הקוונטים והמציאות - 41:20 תודעה קולקטיבית והחיבור למשהו גדול יותר - 45:40

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer Venture Partners), ברק שוסטר (Battery Ventures) וינאי אורון (Vertex Ventures Israel) והפעם החבורה מארחת את נתי גינור, ראש תחום ישראל בבנק ההשקעות Jefferies. בפרק נחשף מדוע הבורסה בתל אביב (TASE) הפכה לאלטרנטיבה ריאלית ואטרקטיבית להנפקת חברות הייטק, איך המעבר לימי מסחר בשישי הזניק את נפחי המסחר, ומדוע משקיעי ענק כמו ביל אקמן וקרנות כמו Fidelity ו-BlackRock מגדילים את החשיפה לישראל. ננתח את הרישום הכפול של Palo Alto Networks, נסביר איך בונים שווי של מיליארד דולר בשוק המקומי ומהן הטעויות שחברות עושות בדרך לנאסד"ק. (00:00:00) פתיחה: הבורסה הישראלית מתעוררת לחיים (00:01:28) נתי גינור על ההתמודדות מול הנאסד"ק ושינוי התפיסה (00:08:17) למה משקיעים בינלאומיים צמאים לחברות צמיחה ישראליות? (00:13:32) הבעיות ההיסטוריות של הבורסה בתל אביב והפתרון הקיים (00:15:31) אירוע מכונן: השפעת המעבר למסחר בימים שני עד שישי (00:24:24) סיפורה של פאלו אלטו והמהפכה של הרישום הכפול (00:36:36) סקנדרי או הנפקה? חלופות נזילות לחברות הייטק בשלות (00:46:26) זווית גיאופוליטית: השפעת המלחמה ודעת הקהל על לקוחות עולמיים