קוקיז

אחד המקומות שבהם ביטול עילת הסבירות יפגוש אותנו בחיי היומיום הוא הפרטיות המקוונת והלא-מקוונת שלנו. פרופ' ערן טוך מאוניברסיטת תל אביב וחבר המועצה להגנת הפרטיות מזכיר שבתי המשפט השתמשו בעבר בעילת הסבירות על מנת להגן על פרטיות האזרחים, למשל כשבית המשפט העליון הורה לממשלה להגביל את הפעלת כלי השב"כ נגד אזרחים במסגרת המאמצים לבלימת הקורונה. "הרבה מהחקיקה שפוגעת בפרטיות אפשר לפסול על פי עילת הסבירות, בלעדיה נהיה נתונים להחלטות שרירותיות של כל גוף שלטוני", אמר. בנוסף, מתריע טוך שפגיעה במערכת המשפט עלולה למנוע את חידוש התאימות בפרטיות מול האיחוד האירופי, מהלך שיפגע מיידית ומשמעותית בכל עסק שעובד מול מדינה באיחוד: "עסק בינוני יצטרך לשלם 50 אלף יורו בשנה אם אין את התאימות הזו. הנזק מאוד משמעותי". ואיך הגיב שר המשפטים יריב לוין למכתב מפברואר של טוך ועמיתיו למועצה על הסכנות האלו? "לשכת השר אמרה שהמכתב התקבל, וזהו. אין קול ואין עונה, לא קיבלנו שום תגובה. הוא פשוט התעלם מזה".

נתונים של חברת המחקר SNPI ודו"ח של קרן ויולה חושפים ירידה חדה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי בחציון הראשון ב-2023, גם בשעה שבארה"ב ובאירופה ההשקעות חוזרות לנתיב העלייה. מאיר אורבך, כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מתריע שהירידה מתרחשת דווקא בנקודה הקריטית שבה צריכים לקום בישראל מאות סטארט-אפים בתחום ה-AI, על מנת לאפשר לתעשייה המקומית להשתלב במגמה שתוביל את העולם בשנים הקרובות. "אם ישראל לא תתנפל בקרוב על מהפכת הג'נרטיב AI, מאוד יכול להיות שההייטק הישראלי יהפוך ללא רלוונטי בתוך שלוש-ארבע שנים", אמר. וגם: על רקע המחסור במורים, משרד החינוך מקים "בית ספר וירטואלי" שיספק לתלמידים גישה לשיעורי חיזוק ותגבור במקצועות ליבה מהמורים הטובים בתחום, ואף ללמוד קורסים אקדמאיים. שחר אילן, הכתב והפרשן החברתי של כלכליסט, אומר שהפיתוח הכרחי לאור המחסור במורים במקצועות כמו מדעים ומחשבים, אך חושש שבפועל הוא יסייע בעיקר לתלמידים החזקים ולא יקדם תלמידים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: "ככל שיעבור הזמן, באזורים חלשים יהיו יותר שיעורים מקוונים ובאזורים חזקים יהיו מורים". השבוע בקוקיות: שירלי על למה דווקא עכשיו זה הזמן הכי טוב ללכת לים ועומר עם שלוש סדרות שחזרו לעונות חדשות.

פודקאסט קוקיז על הליך הקיצוצים בבילד הגרמני, שהודיע כי מטלות עיתונאיות מסוימות יוחלפו בכלי בינה מלאכותית. כדי לגלות האם גם המשרות שלנו בסכנה הלכנו למומחה הטוב ביותר בתחום – צ'טבוט הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל, בארד, ושאלנו אותו. וגם: ההונאה שנחשפה בהייטק הישראלי - הסטארט-אפ הוותיק ג'ונקו ניפח משמעותית את מספר הלקוחות העסקיים שלו, וכתוצאה הצליח לסגור סבב גיוס של 20 מיליון דולר. שאלנו את כתב ועורך ההייטק מאיר אורבך איך זה שקרנות הון סיכון גדולות ומנוסות נפלו בתרמית, מה יקרה עם הכסף ואיך הפרשה תשפיע על תעשיית ההייטק המקומית: "דפקו את המשקיעים מאוד, אבל זה מקרה חד פעמי. עכשיו בודקים כל השקעה הרבה יותר. זה לא האטרף של 2020 ו-2021". השבוע בקוקיות: עומר על מה חייבים לקחת לחופשה בחו"ל, ושירלי מבקשת עזרה מבארד.

קריסת סיליקון ואלי בנק, הבנק של הסטארט-אפים, הכניסה לסחרור את תעשיית ההייטק העולמית המקומית, כשחברות רבות היו בסכנה לאובדן גישה לחלק מהותי מההון שלהם. במהדורה מיוחדת של קוקיז, כתבי ההייטק של כלכליסט, סופי שולמן ומאיר אורבך, מסבירים איך קרס פתאום הבנק, למה החרדתיות הישראלית הצילה את הכסף של מרבית הסטארט-אפים המקומיים בשעה שמקביליהם האמריקאים נתקעו, האם זו תחילתה של תגובת שרשרת שתסחוף את הכלכלה למשבר נוסף, ואיך הקריסה צפויה להשפיעה על היציבות הכלכלית של סטארט-אפים ועל מערכת היחסים שלהם עם המשקיעים. "יהיה מעניין לבחון את מערכות היחסים בין החברות לקרנות הון סיכון", אומרת שולמן. "היו משקיעים שאמרו שהם נותנים ערך מוסף, שיעזרו בשעת צרה. היו קרנות שעזרו, היו שם והציעו הלוואות גישור, והיו כאלו שפחות. יהיה מעניין לראות איך זה ישפיע לאורך זמן". אורבך מוסיף: "יש חברות שחיות על קווי אשראי, וזו נקודה שיכולה לתקוע אותן. זו שנה שקשה לגייס בה כסף, וחלק בנו על קווי האשראי של הבנק ככסף לחיות איתו. אם אי אפשר לקבל קווי אשראי, יש חברות בסכנה, כאלו שבתוך כמה חודשים אין להן כסף. לא אתפלא אם נשמע על קריסה או פיטורים בכמה חברות עקב חוסר יכולת לשלם משכורות".

2022 היתה שנת "הנגאובר" לסטארט-אפים ולמניות של חברות טכנולוגיה, עם ירידה בשוויים, צניחה במניות וקיצוצים רחבים, שהגיעו אחרי סיום מסיבת הכסף הגדולה. כתבת כלכליסט סופי שולמן לא בטוחה ש-2023 תהיה הרבה יותר טובה. "השנה הכסף יתחיל להיגמר לחברות, הן יצטרכו לגייס. לא כולן יצליחו לגייס, וחלק ייסגרו", היא אומרת. "השאלה העיקרית היא האם מהלך העלאת הריבית יגרום למיתון עמוק בארה"ב. חברות כבר חושבות איך לקצץ בהכל, איך להתייעל. הפיטורים של 2022 לא היו פיטורים של האטה משמעותית, אלא הורדת שומנים. יכול להיות שב-2023 נראה פיטורים אמיתיים של 30% או 40% מהחברה. אני מעריכה שיהיו לא מעט חברות שיצטרכו לעשות את זה". לאן תלך השנה הזו נדע כבר בשבועות הקרובים: "אם בדו"חות שיתפרסמו בינואר החברות לא יורידו את התחזיות, זה יהיה איתות מצוין שהפד הצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולהנחית את הכלכלה האמריקאית נחיתה רכה, ללא מיתון עמוק". ויש גם מקום לקצת אופטימיות. "זו לא בועת הדוטקום. זה כמו שיגידו בכל פעם שיש משבר נדל"ן שלא צריך יותר בניינים. הטכנולוגיה היום כל כך עמוק בכל מקום, גם בתעשייה המסורתית, שזה בכלל לא בר השוואה".

מה עושים אחרי הפיטורים? ההייטקיסט רן בר-זיק, שכמו רבים פוטר באחד מגלי הקיצוצים האחרונים, מגיע כדי לספר מה צריך לעשות, ואיך לחזור הכי מהר למעגל העבודה. "דבר ראשון נכנסים להלם, וזה בדיוק מה שקרה לי", הוא אמר. "זו חוויה שמשותפת לכל מי שמפוטר. זו הרגשה פסיכולוגית מאוד לא נעימה". אחרי שיוצאים מההלם, ואולי גם לוקחים הפסקה קטנה, הגיע הזמן להתחיל לחפש עבודה, ולגלות שאולי יש צרות של עשירים. "יש עדיין המון הצעות. זה מעולה ומופלא, ולא שם אותנו באותו מצב כמו מובטלים בתעשיות אחריות. אבל זה מכניס אותך לקונפליקטים אחרים. יש המון הצעות, ואני לא ידעתי מה לעשות' כי אתה לא רוצה לחוות את אותה חוויה שוב. מה שאני עשיתי שזה למיין הצעות לפי קריטריונים קשיחים, כמו שאיפה ליציבות ורצון להתפתח". ואם אין הצעות עבודה? "יכול להיות שעוד חודש-חודשיים המצב יהיה יותר גרוע ולא יהיו הצעות עבודה. במצב כזה צריך לקחת הרבה אוויר, ולעשות מה שאני מכנה פיתוח סיגנלים. להפוך את עצמך ליותר אטרקטיבי למקום עבודה. זה אומר מאמרים מקצועיים, פרופיל ב-stackoverflow, הרצאות, תגובות בקבוצות מקצועיות, תרומה לקוד פתוח, משהו שמאפשר לי לבלוט קצת יותר".

אחרי שאולטימטום שהציב לעובדי טוויטר התפוצץ לו בפרצוף והוביל לפרישת שליש מעובדי החברה הנותרים, הסתובב מאסק והחזיר לפלטפורמה את חשבונו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שנחסם בעקבות חלקו בעידוד ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול. רויטל סלומון מ-SharkLady ועידו קינן מסייבר סייבר ופוקאסטיקו מצטרפים כדי לנתח את ההשלכות של המהלך, להתאבל על מה שעבד ולנחש מה עוד יקרה. "יש למאסק אג'נדה ברורה של להחזיר חשבונות ימניים, שזו הנטייה הפוליטית הברורה שלו", אמרה סלומון על החזרת טראמפ. "זה לא קשוור לחופש ביטוי, אין פה שום עניין של חופש ביטוי, הוא משתמש בטוויטר ככלי פוליטי נטו לקדם את האג'נדות שלו. כסף הוא כנראה לא הולך להרוויח כאן בזמן הקרוב, אז מה שנשאר זה כוח ופוליטיקה". ויש גם הרגעה לחוששים לעתיד המיידי של טוויטר. "רשתות חברתיות וגופי רשת גדולים עם הרבה משתמשים קורסים לאט לאט", אמר קינן. "אפילו מייספייס לא ממש נעלמה, פשוט לאף אחד לא אכפת ממנה".

בתוך שלושה שבועות קצרים הביא אלון מאסק את טוויטר לרמות טירוף וטרלול שאף אחד לא יכול היה לחזות. החל מחשבונות מזויפים שחמושים בווי כחול ומביאים לקריסת מניות של חברות ענק, דרך מריו שמאיים להשמיד את ישראל, עבור בפיטורים המוניים והעברת השורדים לשבוע עבודה של 80 שעות, ועד אזהרות של מאסק מפשיטת רגל קרובה ותוכניות מופרכות כמו הפיכת טוויטר לבנק. כל אלו מעלים חשש אמיתי ליציבות טוויטר בטווח הקרוב, ותהייה שאי אפשר לפסול על הסף: האם מאסק רכש את טוויטר רק כדי לחסל אותה? וגם: מטא מפטרת 11 אלף עובדים, 13% מכוח העבודה שלה. איך ההימור הכושל של צוקרברג בתקופת הקורונה הביא את פייסבוק למצב הזה, והאם המהלך יפרוץ את השכר ויביא לגלי פיטורים גם בענקיות טכנולוגיה אחרות? השבוע בקוקיות: מעיין הלכה לחי בר בכרמל, עומר לגן החי בפתח תקווה ושניהם חזרו מרוצים.

פודקאסט קוקיז בפרק מיוחד לקראת יום הבוחר: מערכת הבחירות הנוכחית, כמו אלו שלפניה, לוותה בשטף של פייק ניוז, הסתה, שנאה ושטנה ברשתות החברתיות שלובו על ידי רשתות השפעה של חשבונות מזויפים. לאחיה שץ, מנכ"ל ארגון פייק ריפורטר שעוקב אחרי פעילות זו ברשת, אין יותר מדי מילות הרגעה: "אנחנו ממש לא בשיא של ניצול הרשתות כדי לעצב את תודעת הבוחרים. זה כלי קל, פשוט זול ויעיל לעצב את תעמולת הבחירות. ביום שאחרי הבחירות נראה עלייה בכמות הפייקים והספינים. כולנו צריכים להיות מוכנים להמון פייק ניוז, להמון מידע שמנסה לעצב את דעת הציבור. אנחנו צריכים להיות מודעים וחכמים". וגם: עידו קינן מפודקסט סייברסייבר מגיע לדבר על דליפת מערכת ניהול הבחירות של ש"ס, ובה פרטים מזהים ורגישים על מיליוני אזרחים. "צריך להשגיח על המידע הזה, אבל שוב ושוב אנחנו רואים מידע מאוד רגיש של אנשים שנחשף או עולה בטעות לאינטרנט. מפלגה שמחזיקה מאגר כל כך גדול של מיליוני אנשים - איפה האבטחה? איפה חרדת הקודש? למי אתה מצביע - זה מידע מאוד רגיש, מידע על נטיות מיניות, מחלות או מחלות נפש יכול לשמש לסחוט אנשים. אם יש לך אותו אתה צריך להיות ממש ממש זהיר, כי אתה עוסק פה בדיני נפשות. וזה מרגיז כמה מתייחסים בשוויון נפש למידע שלנו".

ירידה של 70% בגיוסים הגדולים ברבעון השלישי של השנה מאותתת שהמשבר בהייטק עוד רחוק מסיומו. "יש משקיעים שפחות רוצים להשקיע, ואף חברה לא רוצה לגייס בשווי מופחת, שזה אסון נורא גדול לחברות", אומר כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מאיר אורבך. "מכל הסיבות שבעולם לא רוצים לקחת כסף, פחות רוצים לתת כסף ויש הרבה כסף ששוכב כרגע בבנק וצובר ריבית סתם. זה מה שקורה כרגע. מפחדים מ-2021 שיצרה סטנדרטים שאי אפשר לעמוד בהם". וגם: נטפליקס סיכמה רבעון מעולה עם זינוק מפתיע במנויים לשיא כל הזמנים. מה הסדרות שהביאו לה את הזינוק הזה, איך אסטרטגיית פיתוח התוכן שלה מצליחה לנפק להיטים על בסיס קבוע למרות כמות אדירה של תכני זבל, ולמה מודל הבינג' שלה עובד, למרות כל הביקורת של פרשנים? השבוע בקוקיות: מעיין על הקסם הנצחי של אחד הסרטים הקלאסיים של שפילברג (לא פארק היורה), ועומר על הסדרה שהפכה מדרמה היסטורית לטיול נוסטלגי

בשנות ה-80, היתה לנו MTV שהכתיבה את הטעם המוסיקלי העולמי. היום יש את טיקטוק, שהפכה להאב של גילוי ויצירת מוסיקה מסוג חדש. "המקום שבו הדור הצעיר פוגש היום שירים ואמנים חדשים הוא טיקטוק", אומרת ענבל גזית, עורכת תרבות בגלי צה"ל. "בלי טיקטוק אתה לא מוכר, לא מגיע לקהל שקונה את המוסיקה היום. זה כוח אדיר שיש לטיקטוק". הפורמט של טיקטוק גם מחייב שינויים באיך שהמוסיקה היום נשמעת: "טווח הקשב היום הולך ופוחת. קשה לשמוע שיר של שלוש דקות. זה 15 או 30 שניות של המשפט שהכי תופס את האוזן בתוך השיר, ובמובן הזה זה ממכר". השעות האבודות שמשתמשים רבים מוציאים את עצמם מבלים בטיקטוק העלו את התהייה: האם האפליקציה ממכרת כמו קראק? "כמובן שלא", אומר הפסיכיאטר ד"ר ירון לוינסקי. "זה לא מפעיל את הגוף כמו מערכות סמים. אבל צריך לזכור שמדובר באפליקציות שכל מטרתן לגרום לנו להישאר בתוכן יותר. זה הביזנס. והאלגוריתם של טיקטוק עושה את העבודה בצורה יותר טובה ויותר מדויקת". השבוע בקוקיות: מעיין ממליצה לקחת את הילדים לפארק אוטופיה, למרות התוכי שנשך אותה, עומר על הסדרה שמגיבה לשטף הריבוטים בקומדיה על הפקת ריבוט.

היסטורית האייפון של אפל היה מכרה זהב בעבור ספקיות סלולר, בעולם ובישראל. אבל האייפון 14, הדגם החדש שהושק בשבוע שעבר, מגיע עם שני גורמים שמהווים איום ישיר על המודל העסקי שלהן: תמיכה בתקשורת לוויינית והיעדר תמיכה בכרטיס Sim פיסי. לדברי רפאל קאהאן, כתב טכנולוגיה בכלכליסט, ייתכן שבעתיד במקום ספק סלולר מקומי שירותי התקשורת לאייפון יגיעו מספק לווייני עולמי. "תקבל אייפון עם חבילת גישה לאינטרנט לווייני, ובגדול לא תצטרך אף אחד אחר", הוא אומר. ובטווח המיידי יותר, הפרידה מה-sim הפיסי לטובת eSim צפויה להקל על מעבר בין ספקיות ולתת דחיפה משמעותית במיוחד לשחקניות קטנות יותר. "זה נורא מפחיד ספקיות, כי בעצם נקבל גישה לשוק חופשי. זה נוראי, נוכל להחליף מספרי טלפון כמו שמחליפים גרביים", אמר קאהאן. השבוע בקוקיות: מעיין ועומר ממליצים כל אחד על מסעדה קטנה, ותיקה ומצוינת, אחת עם אוכל בולגרי השנייה עם אוכל רוסי.

האם ההסכם עם הסתדרות המורים יפתור את הבעיה האקוטית של מעמד המורה? "תוספת השכר היא לא העניין", אומר שחר אילן, כתב החינוך של כלכליסט. "בהקשר הזה, יש למורים קושי מרכזי עם ההתעמרות של הורים, שחלק גדול ממנה קורה בווטסאפ. ביקורת, קיטורים ושיימינג של ההורים חודרים לחיים של המורה. הם הופכים את חיי המורים לגיהנום. מורים סובלים מאלימות מילולית, מפחד מתמיד מתלונות. האם מורה חושב שהוא יכול לטפל בעיה מול המורה כמו בבעיה עם נותן שירות חד פעמי?". בירוחם לומדים אנגלית בזום עם מורים מהודו, בתל אביב לומדים אנגלית מאפליקציות, אבל בגדול יש נסיגה משמעותית בלמידה מקוונת וחזרה כמעט מוחלטת ללימודים פיזיים. "חזרנו אחורה, ומהלמידה המקוונת לא נשאר כמעט כלום", אומר שחר. "השקענו 1.2 מיליארד שקל בתקשוב מערכת החינוך, מתוכם 400 מיליון שקל בקניית מחשבים לתלמידים. אבל אין תוכנית לאומית לקידום למידה מקוונת. צריך טכנולוגיה לפתרון המחסור במורים, ולא עושה רושם שמשרד החינוך מנהל את זה". השבוע בקוקיות: עומר לא ממליץ על הסדרה החדשה על מייק טייסון, מעיין לא ממליצה על העונה החדשה של בואו לאכול איתי.

וויז, חברת 6 מיליארד הדולר של אסף רפפורט, מצדיקה את השווי שלה עם דיווח על קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר. לדברי מאיר אורבך, עורך וכתב ההייטק של כלכליסט, ההצלחה של החברה דווקא בתקופת המשבר המתפתח בהייטק הישראלי והעולמי לא מפתיעה: "חברות יעדיפו לוותר על עוד תוכנת שיווק, אבל לא יוותרו על עדכון של מערכת סייבר - כי הפושעים לא קיבלו הודעה שיש משבר וצריך להפסיק לעבוד, וכי סייבר זה משהו שמנכ"לים מפוטרים בגללו". וגם: דיסני צוברת תאוצה וגונבת מנטפליקס את כתר חברת הסטרימינג הגדולה בעולם. עומר מסביר מה האסטרטגיה שאפשרה לה לעשות את זה, איך שונה מהאסטרטגיה של נטפליקס, ולמה בטווח הארוך היא הרבה יותר מוצלחת. השבוע בקוקיות: עומר על הסדרה החדשה של אפל TV+ שמדגישה את כמה רופפים הקשרים שמחברים אותנו לנוחיות העולם המודרני, מעיין על סרטוני הטיקטוק והיוטיוב שחייבים כדי להעביר את הימים האחרונים של החופש הגדול.

מנוע הבינה המלאכותית DALL-E-2 חרך את הרשת עם יכולתו לחולל תמונות, ציורים ואיורים מקוריים על סמך תיאור טקסטואלי פשוט שמוזן לו. כתבת כלכליסט ויקי אוסלנדרר מסבירה שכל היצירות הללו לא הגיעו יש מאין, אלא מבוססות על מאות מיליוני יצירות של מעצבים ומאיירים שנקצרו על ידי מפתחי דאלי 2 והוזנו לאלגוריתם הבינה המלאכותית שלו. "כשדאלי 2 מציג עבודות כאילו הן היו שלו, כאילו הן מקוריות, אבל לפעמים זה ברור איזה סגנון הוא מחקה, זה ברור את מי הוא מעתיק. אני לא בטוחה שלזה המשורר התכוון כשהוא אמר 'שימוש הוגן'", היא אומרת. "נשאלת השאלה האם האמנות של דאלי היא יצירתית, היא חדשנית, או שהיא בעצם גניבה?". וגם: הפרשן המשפטי של כלכליסט, משה גורלי, על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לאשר את התביעה הייצוגית נגד וולט, שדורשת ממנה להכיר בשליחים שלה כעובדים מהמניין והשלכות הרוחב שלה: "לא מן הנמנע שישראל, שתמיד צעד וחצי אחרי העולם, תקלוט מודל ביניים שבו עובדים זוכים לחלק מההטבות הסוציאליות שנלוות להכרה בעובד, אבל לא בקולן. משהו שיאפשר הטלת עומס כלכלי, אבל לא גדול מדי, על וולט".

הפיטורים שהיו בהייטק עד עכשיו, ובעיקר הסגירה של מרכזי מו"פ של חברות זרות, הם עדיין רק "פיטורי ראווה", מעריכה כתבת כלכליסט סופי שולמן. "מי שסגרו היו ה'תיירות' שרק רצו נוכחות בישראל' כי כולם אמרו שצריך להיות שם. אלו עוד לא הפיטורים האמיתיים של לחתוך בבשר החי. ההחמרה האמיתית תגיע רק בסביבות נובמבר, לפני הכריסמס". וכשזה יקרה? "אז נבין שיש פה בעיה אמיתית. זה יהיה אירוע שאותו נגדיר כחמור. מה שראינו עד עכשיו זה עוד לא פיטורים עמוקים באמת". וגם: המצוקה של לקוחות ומשקיעי צלזיוס שאיבדו את חסכונותיהם מדגישה את הסכנות של שוק הקריפטו. לכתבת כלכליסט ויקי אוסלנדר יש כמה המלצות חיוניות למי שמתעקש להיכנס לשוק. החשובה מכולן: "אסור להאמין לאף אחד. כמות הרמאויות והתרמיות אסטרונומית, כמות ההבטחות הלא מגובות שמפזרים שם אסטרונומית. אסור להאמין לאף אחד, בשום פרויקט, שום דבר". השבוע בקוקיות: מעיין על הסרט הכי גרוע של נטפליקס שלא תרצו לפספס, עומר על הסדרה של כאן שמשלבת בהצלחה בין דת, צבא, מחזמר ואקי אבני.

המאבק נגד המאגר הביומטרי אולי נכשל במטרה המרכזית של ביטול המאגר, אך רשם הישג משמעותי של שינוי התודעה הציבורית בנושא פרטיות, מידע ומידע ביומטרי. פרופ' קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן וממובילות המאבק, שגם עתרה נגד המאגר לבג"ץ, על ההחמצה של השופטים, הטעויות של מתנגדי המאגר, השינוי שהוא חולל בקרב מקבלי החלטות ואנשי משפט, ההשפעה שכן היתה לו על הפעילות הסופית של המאגר, והפירות שמהם נהנה גם בשנים לבוא. "אנחנו בתקופה מעניינת מבחינת דמוקרטיות בעולם. יותר רואים את היכולת לעשות שימוש בבינה מלאכותית וביג דאטה לעיבוד נתונים", היא אומרת. "מבינים את המשמעות של עוד נתון ועוד נתון. בתחילת המאבק היו אומרים לי, 'אבל מה את רוצה? את נמצאת בפייסבוק'. לא הבינו את ההבדל בין נתונים ביומטריים לסתם מידע. עכשיו מבינים, הכל מתחבר. מספר הגופים שיכולים לעשות שימוש לרעה במידע שלנו גדל, והאוטונומיה האישית שלנו קטנה". פרופ' נהון אומרת כי "המאבק נגד המאגר היה קריאת השכמה שדורשת התייחסות יותר מעמיקה לשאלות המהותיות: מתי מוכנים שיהיו מאגרים מהסוג הזה, מי משתמש וניגש לזה. כל השאלות האלו יותר מובנות למקבלי החלטות, וזה הפירות היותר גדולים של המאבק הזה. חלק מהמאבק היה לייצר לחץ ציבורי וסדר יום ציבורי שאומר שאנחנו רוצים ודורשים שיהיה מענה לשאלות הגדולות האלו".

עוד מערכת בחירות משמעה עוד סיבוב של פייק ניוז, חשבונות מזויפים, שקרים והסתה ברשתות החברתיות. מנכ"ל פייק ריפורטר מעריך מה צפוי לנו בשבועות הקרובים, איזה חוק חדש יכול לסייע במלחמה ברשתות ההשפעה וחולק טיפים שיאפשרו לכל משתמש לזהות פייקים בקלות, ולדווח עליהם. וגם: כתב כלכליסט מאיר אורבך מסביר למה סבב הפיטורים בפלטפורמת הקריפטו צלזיוס מאותת כיוון לשאר התעשייה, ומדוע הצניחה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי לעומת 2021 היא לא כזו מפחידה כמו שהיא נראית. השבוע בקוקיות: מעיין על הבילוי המשפחתי המושלם לחמישי בערב, עומר על הפודקאסט שחושף את מנגנוני השליטה של תעשיית הפורנו.

מעיין כהן-רוזן ועומר כביר סקר מקוון של משרד התחבורה על הפעלת אוטובוסים בשבת הפך לזירת התגוששות בין פעילים חרדים, דתיים וחילונים. הסיבה? כתב כלכליסט יובל שדה מסביר כי עיצוב הסקר חסר מנגנוני בקרה והפך אותו לנוח למניפולציה בעבור כל מי שיש לו דפדפן. לדברי רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בסולוטו, לא מדובר בתקרית מפתיעה ולא חסרים מקרים שבהם משרדי ועובדי ממשלה מפגינים בורות טכנולוגית עמוקה. "זו תוצאה של תסמונת עמק הסיליקון", הוא אומר. "תעשיית ההייטק הישראלית-גלובלית שואבת את כל הכישרונות ואת כל המתכנתים. המון מתכנתים מוכשרים לא כותבים קוד למסגרת ישראלית, מנהלי מוצר ומעצבים לא עובדים בממשלה. הניהול הטוב לא נמצא בממשלה. זה המחיר שאנו משלמים על לחיות בסטארט-אפ ניישן". השבוע בקוקיות: שירלי זינגר מגיחה מ"חופשת" הלידה עם סרט דוקו על ברק כהן, מעיין על הסדרה הדנית עם הלקחים המפתיעים לישראל, ועומר על הסדרה שמביאה את הסיפור הסודי של יצירת הסנדק.

מפגש אקראי במסיבת חג מולד הוליד את אחת השותפויות המקצועיות המשפיעות בהיסטוריה. השבוע השותפות הזו הגיעה לסופה כששריל סנדברג, החצי השני של מארק צוקרברג וסמנכ"לית התפעול של מטא, הודיעה על פרישה מהחברה. במשך עשור וחצי, היה לסנדברג תפקיד משמעותי בעיצוב העולם שבו אנו חיים: פייק ניוז, התערבות זרה, הסתה, פילוג, הקצנה, פירור חברתי וטראמפ – לסנדברג היה חלק מרכזי בכולם. עומר ומעיין מסכמים את הכהונה במטא של האישה החזקה ביותר בעמק הסיליקון ואחת הדמויות המשפיעות במאה ה-21 ומנסים להבין למה היא עוזבת והאם יש לה סיכוי להציל את המורשת שלה. וגם: המשבר בהייטק מעמיק, ויובל טל, יזם סדרתי ושותף ב-Team 8 שראה כבר כמה משברי הייטק בחיים שלו, מגיע לאולפן כדי להרגיע קצת מתחים ולתת עצות משמעותיות לעובדים (לשאול את המנכ"לים לכמה זמן מספיק הכסף שיש לחברה) וליזמים (לא לחכות, ולקבל כבר עכשיו החלטות קשות). השבוע בקוקיות: מעיין מגלה את הקורסים המוצלחים של udemy ויש לה גם טיפ איך לחסוך כמה עשרות שקלים על קורס. עומר התחיל להמליץ על שוק הכרמל, אבל אז נזכר בדוכן הגרילד צ'יז בשוק שאסור לפספס.

ביום שבו המניה של וויקס קרסה ערכה החברה חגיגה ראוותנית ויקרה לעובדים והמנכ"ל והמייסד, אבישי אברהמי, שיגר מסר עוקצני לעיתונות הכלכלית. "מותר לחגוג, להראות שיש לך חברה מדהימה", אומר מאיר אורבך, כתב הייטק של כלכליסט. "אבל קצת צנעה וקצת הורדת ראש לא עשו רע לאף אחד". ומה אומרים אחרי עוד שבוע קשה בהייטק הישראלי והעולמי, עם קריסה בשווי של חברות, קשיים בגיוסי הון, צמצום של גיוסי עובדים, וחברה אחת שסוגרת את מרבית פעילותה? "אין בועה, ההייטק כאן כדי להישאר. אנחנו רק תיקון של תקופה שבה יותר מדי כסף זרם במחירים גדולים מדי זרם להמוני אנשים. השוק רק מחזיר קצת שפיות". וגם: קמפיין גיוס העובדים של התעשייה האווירית מטווח ישירות את חברות ההייטק והמפתחים המבוקשים שלהן. עיתונאי הטכנולוגיה דניס ויטצ'בסקי מסביר למה הוא פוגע בצורה מדויקת במיוחד בקהל היעד שלו, ולמה השימושים הבעיתיים שעושות מדינות שונות עם התוצרים של התעשייה האווירית לא בהכרח מטרידים את ההייטיקסטים שהיא מנסה לגייס. השבוע בקוקיות: מעיין על ערוץ היוטיוב שיעזור לכם להבין מה קורה ב"סמוך על סול", ועומר מספר למה שלום חנוך התעצבן עליו במסעדה של אייל שני.

אישור חוק המעקבים בוועדת השרים לחקיקה מאיים לתת למשטרה סמכויות מעקב ביומטרי חסרות תקדים. ד"ר תהילה שוורץ אלטלשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה מה הסכנות, מה עושים במדינות אחרות מהעולם, למה ישראל מתעקשת להתעלם מרעיונות מצוינים שמקודמים בדמוקרטיות מערביות אחרות, ומה עוד אפשר לעשות כדי לבלום את החוק. וגם: אלון מאסק מזועזע, מזועזע אני אומר לכם (!), מכך שיש בטוויטר הרבה פייקים ובוטים ומשהה את העסקה לרכישתה. מה באמת מסתתר מאחורי ההכרזה: ניסיון לסגת מהעסקה או דווקא לפתוח מחדש את המו"מ ולהוריד את מכיר הרכישה. ולסיום, חיית הרשת רויטל סלומון מגיעה לאולפן כדי לדבר על סיומת האינטרנט החדשה - .ישראל, להסביר למה אף אחד לא צריך אותה, ומי מקדם אותה רק בגלל אינטרסים כספיים. השבוע בקוקיות: מעיין על היורשת של הסמויה, רויטל על האוטביוגרפיה המפתיעה של אנדריי אגסי, ועומר על סדרת הסטאר טרק שסוף סוף הבינה איך עושים סטאר טרק.

פודקאסט קוקיז בפרק חגיגי לכבוד מגזין "50 הסטארט-אפים המבטיחים של כלכליסט" שמתפרסם היום, מארח את סופי שולמן ומאיר אורבך, שני כתבי ההייטק של העיתון, שמספרים על מאחורי הקלעים של הרשימה ואיך בוחרים את החברות, וגם על הלחצים, הדרישות והפספוסים בשנים קודמות. "השנה הדירוג יותר מעמיק ויותר נועז", אמרה שולמן. "בחרנו הרבה חברות בשלבים יותר ראשוניים שאנחנו מאמינים שהן בשוק הנכון, עם המודל הנכון, אבל חובת ההוכחה היא עדיין עליהן". ואורבך הוסיף: "בחנו את יכולת העמידות שלהן, כי המסיבה של 2021 אולי נגמרה". שוחחנו גם עם אורן בר און, שותף בפירמת EY, שמפרסם ניתוח משלו במגזין, ודיבר איתנו על התחזית שלו לשינוי הצפוי והדרוש לתעשייה בישראל: מהתמקדות בצמיחה – לדגש על רווחיות, ועל השינוי בעקומת הצמיחה של הטרנספורמציה הדיגיטלית. בר און דיבר גם על השינוי הצפוי בשליטה על הוצאות השכר אבל עדיין נותר אופטימי ואומר: "אני לא חושב שתהיה קטסטרופה ולא רואה סיבה שתהיה. מה שגרם לתעשייה לצמוח עדיין קיים פה - הטאלנטים והיזמים הכי טובים בעולם, כמויות של כסף, משקיעים ודירקטורים מתוחכמים, וכל הדבר הזה שומר לנו על התעשייה". הדירוג המלא באתר כלכליסט >> http://ow.ly/gcJa50IYW7i

בעקבות הדו"חות הדרמטיים של חברת אמזון, שמחקה 200 מיליארד דולר ביום אחד, פודקאסט קוקיז עוסק ב"אפריל השחור" של חברות הטכנולוגיה, מתלבט לגבי השלכות הפוסט קורונה ומנתח בין היתר את הפיטורים הנרחבים בחברה הישראלית Avo. כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מאיר אורבך , מסביר איך הגיעה Avo למצב שבו היא מפטרת 350 עובדים בישראל, למה אנחנו צפויים לראות פיטורים נוספים ואיך תיראה תעשיית ההייטק ב-2022. עוד בקוקיז: הישר מכנס הענן והדאטה של כלכליסט, עומר כביר משוחח עם שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, על פרויקט הנימבוס המיוחל ואיך הוא צפוי להשפיע על שירותי הממשלה. והשבוע בקוקיות: מעיין משתפת מה היתה הרכישה האחרונה שלה באמזון, ושירלי מסבירה למה כדאי לכולם להכיר את קבוצת הפייסבוק דיווחי פריחה.

דו"חות נטפליקס בשבוע שעבר בישרו לראשונה זה עשור על ירידה במספר המנויים המשלמים – אובדן של כ-200 אלף מנויים – ושלחו את משקיעי החברה לפאניקה של התרסקות בבורסה. הפודקאסט קוקיז מעלה השבוע את השאלה האם שוק הסטרימינג יכול לאורך זמן להמשיך להכיל כל כך הרבה שחקנים, במקביל להוצאות עתק על תוכן או שאנחנו בדרך לחזות בפיצוץ מתבקש של הבועה, וגם מה הקשר להתאוששות ממגפת הקורונה ולסגירה הסופר-מהירה של CNN+ והשבוע בקוקיות:עומר על הפודקאסט מאחורי הסדרה המצליחה "סמוך על סול", לא למעריצים בלבד, ושירלי על הספר החדש של בני ברבש שעורך התחשבנות עצמית עם מציאות חיינו.

דו"ח גיוסי ההייטק של IVC שפורסם בשבוע שעבר הצביע על כך שהאזהרות על סוף עידן בוננזת הגיוסים היו לכל הפחות מוקדמות ואולי גם מוגזמות, וההייטק הישראלי ברבעון הראשון של 2022 גייס 5.5 מיליארד דולר. כתב ועורך ההייטק של כלכליסט מאיר אורבך הגיע לקוקיז ואומר: "אפשר להירגע - קצב ההשקעות הנוכחי הוא קצב של 22 מיליארד דולר בשנה ואם זה יימשך ככה, אז 2022 תהיה השנה השנייה הכי מדהימה אי פעם". השיחה נגעה גם לקרנות הענק הגלובליות שאולי משקיעות כיום לאט יותר, אבל מצד שני נכנסות כבר בשלבים יותר מוקדמים, והאם זה צריך להדאיג את תעשיית ההון-סיכון המקומית. עוד בקוקיז: למה אלון מאסק רוצה להשתלט על טוויטר ולמחוק אותה מהמסחר, ולמה עדיף שזה לא יקרה. הקוקיות של השבוע: עומר ממליץ על ספר שסוקר את ההיסטוריה של הכירורגיה – החל מניתוח המוח של האדם הקדמון, שהסתובב עם חורים בגולגולת ועד להובלת הרפואה והקידמה בימינו. שירלי צפתה בסרטה האחרון של התסריטאית והבמאית טליה לביא ונהנתה מהצגת האבסורד של קודשי הקודשים של הישראליות ומסצנה מדהימה עם מאבטחי ראש הממשלה.

האם הבינה המלאכותית תביא לקץ האמנות כפי שאנו מכירים אותה? האם למכונות, מחשבים ואלגוריתמים יש דמיון או יצירתיות? מי אחראי ליצירה וזכאי להפיק ממנה רווחים – האלגוריתם והמחשב או האנשים מאחוריהם? פודקאסט קוקיז מארח את ויקי אוסלנדר, כתבת הטכנולוגיה והקריפטו של כלכליסט, לשיחה שמתחילה מה-Dall.E2, מחולל ה-speech to image של OPENAI, עוברת ברובוטית האמנית Ai-Da ובקופי NFT עם כובעים מצחיקים, ומגיעה אפילו לסימפוניה התשיעית של בטהובן. וגם: האם מחשב באמת יכול ליצור משהו מקורי, שיש לו ערך אנושי וחברתי? לדברי אוסלנדר, "זה לא יוביל אותנו לעולם טוב יותר, למחוזות בריאים יותר, זה לא ייתן לנו חוויה אסתטית גבוהה יותר. לא נקבל פה משהו שבני אדם לא יכולים לעשות בעצמם". והשבוע בקוקיות: מעיין זונחת את החיבה לטכנולוגיה לטובת האנושיות המתפרצת בסדרת דוקו ב"כאן", ושירלי עם המצאה קולינרית שאף רובוט לא יכול להמציא.

בשבוע שעבר חזרה לכותרות הפאניקה התקשורתית בת החודשים שמזהירה: טיקטוק גורמת טיקים לנערות. אבל בדיקה של המחקר המדעי בנושא מעלה רק קשר קלוש ומאולץ לרשת החברתית הפופולרית, וקשר משמעותי וסביר יותר למגיפת הקורונה והלחצים החברתיים והנפשיים שנוצרים כתוצאה ממנה ומהמגבלות והסגרים שהוטלו בעקבותיה בשנתיים האחרונות. איך הפכה טיקטוק לקרבן של פאניקה ציבורית לא מבוססת? עומר מסביר שלא מדובר במשהו חדש, אלא רק בגלגול אחרון של תופעה בת יותר עשרות אם לא מאות שנים: פחד של הדור המבוגר יותר מטכנולוגיה חדשה ולא מובנת שסוחפת את הדור הצעיר, משנה סדרי עולם ומשאירה אותו מאחור. תוסיפו לזה סיפור קל לתקשור וקצת פטריארכיה ישנה וטובה, וקיבלתם מתכון בטוח לסיפור שמחריד את ההורים בני דור ה-X. השבוע בקוקיות: שירלי על המאפייה שאסור לפספס בדרך לאכזיב, עומר על הסדרה הטובה ביותר שמשודרת כרגע ושירות הסטרימינג שלא מקבל את תשומת הלב שהוא ראוי לה.

אשר בנט, יזם ישראלי שפועל מלונדון וגם אחיו הגדול של רה"מ, בראיון מיוחד מוועידת כלכליסט בלונדון על חברת המשאיות החשמליות שלו, איך פתר את בעיית טווח ושעות הנסיעה בעזרת קצת מימן בעזרת עיקרון שלמד משירות על צוללת חיל הים, והאם האח הקטן נפתלי יוכל לעזור בהבאת המשאיות האלו גם לישראל. "גם לתושבי ישראל מגיע אוויר נקי", הוא אמר. "אנחנו כרגע מפוקסים על אירופה, ואז מעבר לצפון אמריקה. אבל מתחילים לדבר על ישראל כעוד שוק, למה לא?" השבוע בקוקיות: שירלי על ספר שמחבר את ימי ראשית היישוב להתרחשויות ב-1974 ו-2008 ומשלב בין רומן היסטורי לחוויית הרווקות התל אביבית, ומי שמע את עומר בוכה במחזמר עלובי החיים.

הפלישה רוסית לאוקראינה נתנה דחיפה משמעותית לשימוש במטבעות קריפטו, בין אם על ידי גיוס תרומות של כ-100 מיליון דולר בקריפטו לטובת אוקראינה ובין אם זה על ידי אזרחים שונים שנתקעו בלי כסף "אמיתי" והשימוש בקריפטו הציל את המצב. העדויות הללו הזיזו קצת את עומר כביר מהסקפטיות שלו לגבי מטבעות קריפטו והרלוונטיות שלהם לעולם האמיתי. הזמנו את ארז רביב, כתב הכלכלה והתשתיות של אתר דבר, כדי להתווכח על זה. "העמלות על רכישת כוס קפה בביטקוין גבוהות יותר מעלות כוס הקפה", הוריד אותנו רביב אל קרקע המציאות. "זאת אמנם קהילה מאוד רועשת אבל זה יותר עניין של יח"צ מאשר משהו שיש לו ביקוש או ערך צרכני. המטבע המוכר ביותר, הביטקוין, מוגבל תיאורטית לשבע פעולות סליקה בשנייה, ובפועל זה בין שלוש לארבע פעולות, כשצריכת החשמל לזה היא יותר מפי מיליון מצריכת החשמל של ויזה למשל בסליקת תשלומים, ולכן מדובר בכלי שהוא לא מעשי". איפה הקריפטו כן מצליח? "בתחום ההשקעות, הקריפטו מצליח לעקוף את הרגולציה ואז אנחנו ניצבים בפני בעיה משמעותית, שקשה להוכיח הונאה פיננסית כי המעשים מאוד דומים להשקעות גרועות או לטיפשות פיננסית", טוען רביב. "ככה מתפתחת תעשייה שמגלגלת לא מעט כסף אמיתי, כמעט ללא רגולציה, ושם יש מעטים שמאוד מרוויחים והרבה שמפסידים". אז איך הבועה עדיין לא מתפוצצת? רביב אומר: "ביטקוין זה כמו ההונאה של ברני מיידוף. כל בועה יכולה להמשיך להתקיים כל עוד ממשיכים להזרים לה כסף חדש שהוא יותר גבוה בערך שלו. כלל האצבע אומר שברגע שנתת כסף אמיתי תמורת קריפטו - שדדו אותך. הסיכוי שלך להיחלץ מזה זה רק אם יבוא מישהו ערך וישים כסף אמיתי תמורת הקריפטו שלך". והשבוע בקוקיות: עומר ממליץ על סדרת ספרים שמערבבת פנטזיה וכלכלה, ושירלי סאקרית של תורמוס ההרים והמרבדים הסגולים שלו.

חברות כלכלת החלטורה, כמו וולט ואובר, אוהבות להגיד שאלה בכלל הנהגים והשליחים שלהן שמעדיפים את מודל ההעסקה של עובדים "עצמאיים", שאינם עובדי החברה, וזוכים לכאורה לחופש בחירה וגמישות בנוגע להעסקה שלהם. ומה באמת חושבים העובדים? מתברר ש-52% מעובדי וולט שרואיינו בישראל לסקר אמרו כי היו מעדיפים לעבוד כשכירים. השבוע קוקיז מארח את אביעד הומינר-רוזנבלום, מנהל המדיניות בקרן ברל כצנלסון, לשיחה על עבודת מחקר שפירסם, הכוללת סקר של מאות עובדי וולט וגם עוסקת בנושאים רחבים יותר של פרילנסרים ופרילנסרים מדומים, והוא מביא שורת נתונים שמאירים את הסירוב של חברות הפלטפורמה באור הרבה פחות מחמיא. בשיחה עם קוקיז דיברנו גם על העובדים שמתלוננים על חוסר היציבות היומיומית בעבודה, מה עושים כשהבוס הוא אלגוריתם ועל ההשלכות של שיטת העסקה שלא נותנת לשליחים ימי מחלה וחופשה, כש-43% דיווחו שכשהם חולים הם לא עובדים וכך נפגעת קשות פרנסתם, בעוד 30% עובדים כשהם חולים – דבר שעשוי להוות פגיעה חמורה גם בבריאותם וגם בבריאות הציבור ולהוות עול על מערכת הבריאות. וגם: מה הפתרון הרצוי למצב הזה, ומה ציבור הצרכנים יכול או צריך לעשות. והשבוע בקוקיות: עומר מספר מה קרה כשיונתן בן ה-6 נחשף לצ'ופצ'יק של הקומקום, ושירלי הובכה ב"שנות הירח" כשלא הצליחה לבחור בין אביב גפן לחמי רודנר.

הפלישה הרוסית לאוקראינה מציגה אתגרים מורכבים להייטק הישראלי. בטווח המיידי – פינוי עובדים מקומיים למקום בטוח. בטווח הרחוק יותר, שינויים גיאו-פוליטיים יכולים להעביר פעילות שכיום נמצאת באוקראינה לשליטה רוסית מלאה. סופי שולמן, כתבת ההייטק והחדשנות של כלכליסט, חוזרת לקוקיז כדי להסביר למה חברות ישראליות לא ישמחו להחזיק פעילות מו"פ בשטח שבשליטת רוסיה, למה זה יכול להרתיע לקוחות אמריקאיים, ואיך זה יכול לשנות את מפת התעסוקה של ההייטק הישראלי. וגם: מאז פרוץ המלחמה, האינטרנט הרוסי הופך בהדרגה למנותק יותר ויותר משאר העולם, בין אם כתוצאה מיוזמה של הפלטפורמות הגדולות ובין אם בגלל חסימות מכוונות של ממשל פוטין. כתוצאה, מומחים כבר מדברים על חזון מפחיד של עולם שבו במקום רשת עולמית אחת יש שורה של רשתות אזוריות מובדלות ומנותקות אחת מהשנייה. עומר מסביר למה החזון המפחיד הזה הוא לא כזה חזון, וגם לא כל כך מפחיד. השבוע בקוקיות: שירלי על הדרך המפתיעה לאילת, עומר על שלוש סדרות חדשות על מייסדי אובר, WeWork ותראנוס, שמספרות בעצם את אותו סיפור על מה שרקוב בעמק הסיליקון ובעולם ההון סיכון.

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מתבטאת גם בהבדלי גישות בולטים בין הצדדים, כשאוקראינה משתמשת ברשת לתקשר עם העולם ולהעביר את מסריה, ורוסיה מתמקדת בלחסום, להאט ולאסור. כתב הטכנולוגיה וההייטקיסט יליד אוקראינה דניס ויטצ'בסקי הגיע לקוקיז לספר על המצב אחריו הוא עוקב מקרוב ועל השימושים שעושים הצדדים בטכנולוגיה ורשתות חברתיות - מסרטוני הסלפי של נשיא אוקראינה זלנסקי וההנחיות בפרופילים ממשלתיים כיצד לבלבל את הפולש הרוסי, ועד לפייק ניוז הפנימי ברוסיה. ופלשנו למגרש קצת אחר, בשיחה עם פרשן הספורט של "כלכליסט", אוריאל דסקל, על למה הספורט דווקא לא יכול ולא צריך להיות "מעל הפוליטיקה". השבוע בקוקיז: עומר ממליץ על פרופילים ששווה לעקוב אחרי הדיווחים שלהם בנוגע למלחמה, ושירלי מחפשת אסקפיזם וטבע בפארק החורשות העירוני בתל אביב

אחרי שנה של הנפקות לפי שווי מטורף, 2022 נפתחת בצניחות משמעותיות במניות חברות ההייטק הישראליות בניו יורק. כתבת כלכליסט סופי שולמן חוזרת לפודקאסט קוקיז כדי להסביר למה דווקא החזרה לסוג של נורמליות פוגעת בחברות ששיגשגו בתקופת הקורונה, מה קרה שצמיחה מרשימה של 20% כבר לא מספיקה ליציבות במניה, איך זה ישפיע על גיוסי כספים של חברות, ועד כמה נמוך עוד אפשר לרדת ב-2022. וגם: נציגים לא כל כך בכירים מגוגל וממטא הגיעו לדיון בוועדה שהקים שר המשפטים גדעון סער לאסדרת הפעילות של ענקיות הטכנולוגיה. מי שציפה לחקירה נוקבת ורלוונטית קיבל במקום זה מצגות שיווקיות משמימות ושאלות שאת התשובות למרביתן אפשר היה למצוא, למרבה האירוניה, בגוגל. עומר מסביר למה הוא מאוכזב ולמה צריך להנמיך ציפיות לקראת המסקנות העתידיות של הוועדה. השבוע בקוקיות: עומר על הקומדיה הקלאסית מהניינטיז שחוזרת כדרמה משובחת, שירלי על המסעדה באילת שאפשר - אם כי לא מומלץ - לצאת אליה עם הילדים.

מני מעטוף, המייסד של DDOS – קהילת המפתחים/ות החרדים ושומרי התורה ושל הפודקאסט "הייטק, חרדים ומה שביניהם", מגיע לפודקאסט קוקיז לספר על ה-3% מתעשיית ההייטק שהם חרדים. מה הופך את התחום לכל כך מתאים ליוצאי החינוך החרדי, איך זה שדווקא חרדיות משתלבות יותר בקלות ועל המחסומים שעדיין עומדים בדרך - מאנגלית, ועד כשרות, דיני צניעות וייחוד. וגם: מה חושבים בקהילה החרדית על תחקירי "כלכליסט" על שימוש המשטרה בתוכנת פגסוס של NSO. השבוע בקוקיות: עומר לוקח את יונתן בן ה-6 למסע בחזרה לעתיד של העבר ולעוד קלאסיקות קולנועיות מהאייטיז, ושירלי הלכה לקרוא על עמוס עוז ושמחה למצוא הרבה מנורית גרץ.

ההחלטה של אמדוקס לאפשר לעובדיה לקחת ימי חופשה ללא הגבלה מעלה את השאלה: האם מדובר בהטבה לעובד או דווקא בעבודה למעסיק? כתבת כלכליסט מעין מנלה מגיעה לפודקאסט קוקיז כדי להסביר איך להבדיל בין מעסיק שבאמת רוצה לסייע לעובדים להתמודד עם שחיקה ולהגדיל את שביעות הרצון שלהם לבין מעסיק שרק רוצה לגרום לעובדים לצאת לפחות ימי חופשה, ולהרגיש רגשות אשם בימים שהוא כבר לוקח. וגם: הדו"ח העדכני של מטא (לשעבר פייסבוק) הצית קריסת עומק במניות החברה והחזיר את הנבואות על הקץ הקרב ובא של ענקית הטכנולוגיה. האמנם אנחנו בימי פייסבוק האחרונים, או שכמו האימייל לפניה הרשת החברתית לא הולכת לשום מקום? עומר מסביר למה הוא חושב שמטא לא רק שלא בדרך להיעלם, ייתכן שימיה הגדולים עוד לפניה. השבוע בקוקיות: שתי דרכים מקוריות להעביר בידודי קורונה, ואחת מהן אפילו לא פריבילגית.

מה קרה כשהמוזיקאי המוערך והפופולרי ניל יאנג אמר לספוטיפיי: "זה או אני או הוא", ולמה הוא - ג'ו רוגן, האיש מאחורי הפודקאסט הפופולרי בעולם, שנקנה על ידי ספוטיפיי ב-100 מיליון דולר, שווה לה מספיק כסף כדי שהיא תעצום עיניים ותתעלם מהתוכן הבעייתי שלו, שוב ושוב, בכל הנוגע למגפת הקורונה. וגם - מה ההצעה של "קוקיז" להתמודדות עם פלטפורמות טכנולוגיה סוררות, כמו במקרה זה. ואי אפשר להתחמק מלדבר שוב על NSO - מה למדנו מחשיפת ניו יורק טיימס על יחסי NSO וממשלת ישראל, ומה הדבר הנכון לעשות בהמשך לחשיפות של תומר גנון ב"כלכליסט" על השימוש שמשטרת ישראל עושה בתוכנת פגסוס. השבוע בקוקיות: עומר ממליץ על הספר האחרון של דרור משעני, "אמונה", ובו המשך עלילותיו של הבלש הלא יוצלח אברהם אברהם, ושירלי ממתיקה את המזג אוויר החורפי בימי המגפה בעזרת VOD מהסינמטק, ובעיקר הסרט הצרפתי החמוד "מחר הכל מתחיל".

כתב "כלכליסט" תומר גנון, העומד מאחורי סדרת התחקירים על שימוש משטרת ישראל בתוכנת פגסוס של NSO, הגיע לפודקאסט קוקיז. בשיחה עם עומר כביר ושירלי זינגר הוא אומר: "צריך קודם כל לעצור את השימוש בפגסוס עד שיעשו סדר", ומסביר: "כולנו רוצים משטרה חזקה שיכולה להילחם בפשיעה, שיש לה כלים טכנולוגיים - אנחנו רק רוצים משטרה מסודרת, ישרה והוגנת שיודעת להבין שיש פרצות ושאם היא לא תפקח כמו שצריך כל שוטר יעשה דין לעצמו... התפיסה הזאת של 'אנחנו נלך ונחטט ונמצא משהו ורק אז נחליט אם אנחנו פותחים בחקירה' - זה לא יכול לעבוד ככה. אתה חודר לפרטיות של אדם, מחטט לו בחיים, לפני ששופט בכלל יודע מה יש ביד כדי לחטט". על אימוץ סטנדרטים מיחידת 8200: "תפיסות המודיעין בחברה אזרחית לא יכולות להיות זהות לתפיסת המודיעין בעולמות הצבאיים. זה לא עובד ככה בחברה דמוקרטית... צריך לשנות את כל התפיסה ביחס להפעלת אנשי המודיעין הטכנולוגי, לא רק מה מותר ומה אסור אלא גם איך מפקחים - וזה אולי הדבר הכי חשוב פה". והשבוע בקוקיות: שירלי שוב יצאה לטייל, הפעם לנרקיסי ההר בנחל דימונה, ועומר נשאר בבית עם הגרביים המיוחדים שיצילו אתכם מקור החורף.

ד"ר חסן עבאסי, המייסד והמנכ"ל של חברת האאט דליברי, הפך ליזם אחרי שלושה תארים בטכניון ועבודה בחברות בינ"ל כמו גוגל וIBM. היום הוא עומד בראש חברת הייטק שפועלת מאום אל פאחם, מעסיקה מאה איש (כולם ערבים), כבר גייסה 3.7 מיליון דולר ומביאה לפריפריה את בשורת משלוחי המזון. בשיחה עם עומר כביר ושירלי זינגר הוא אומר כי "יש מלא כסף על הרצפה בפריפריה" ומתאר את ההבדלים אבל גם הדמיון לחברות כלכלת חלטורה כמו וולט, איך מבצעים משלוחי אוכל כשאין כתובת ברורה ובלי תשתית לאשראי ועל הכישרון שעולם ההייטק הישראלי מחמיץ ומפספס בפריפריה ואצל המיעוטים. השבוע בקוקיות: עומר על פתיח שווה במיוחד לסדרה, ושירלי על ספר שמחזיר מתנדבת שבדית לקיבוץ.

לקראת שיאו של הגל החמישי של הקורונה, עולה השאלה איפה הטכנולוגיה עזרה להילחם במגפה ואיפה אולי אפילו הזיקה. מהפייק ניוז ברשתות החברתיות ועד טכנולוגיה רפואית שעומדת מאחורי החיסונים והבדיקות. וגם: מה לקוקיז, פודקאסט ההייטק והטכנולוגיה של כלכליסט, ולדי.ג'יי סקאזי? סקירה קצרה של השערורייה התורנית בהייטק וברשת סביב סרטון הגיוס שהיה או לא היה לחברת הפינטק ראפיד, ומה זה אומר על מה עובדים מחפשים בסביבת העבודה שלהם. השבוע בקוקיות: עומר הוציא מהבוידם את משחק הפורטל2 בשביל לשחק עם יונתן בן ה-6 במשחק המושלם לימי חורף/בידוד, ושירלי מתכוננת לגרנד סלאם הראשון של העונה עם מעקב צמוד אחרי צייצן הטניס הכי מעניין בישראל.

חוק הפייסבוק, או בשמו המדויק יותר אך הקליט פחות החוק להסרת תוכן מהאינטרנט, אושר בוועדת השרים לחקיקה חרף אזהרות מומחים מכך הוא לא יעבוד ועלול להביא לפגיעה מהותית בזכויות אזרח ובחופש הביטוי. פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן, הנשיאה היוצאת של איגוד האינטרנט הישראלי, מגיעה לפודקאסט לראיון מיוחד ומסבירה למה החוק כל כך מסוכן, מה קורה במדינות אחרות, מה צריך לשנות בו כדי שיעבוד, ולמה אם יעבור בגרסתו הנוכחית יש סיכוי שפייסבוק ודומותיה בכלל לא יתייחסו לצווי הסרה שיוציא בית משפט ישראלי. השבוע בקוקיות: עומר על פודקאסט שמספר את הסיפור של ג'ק המרטש מנקודת המבט של הקורבנות, שירלי הלכה לאופרה הישראלית וחזרה עם השראה, וקרין על החוקרת, הסופרת והפודקאסטרית שמשנה את הדרך שבה העולם חושב על פוסט-טראומה ומה חשוב בחיים.

דו"ח של ארגון מעלה לאחריות תאגידית מעלה שנשים בהייטק משתכרות 15% פחות מגברים ומהוות רק 14% ממקבלי השכר הגבוה – המגזר עם השיעור הנמוך ביותר. מיטל ברקוביץ, מייסדת קבוצת הפיייסבוק נשים בהייטק, מגיעה לקוקיז כדי להסביר למה היא לא הופתעה מהנתונים, מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב ומי הכי ירוויח מהשינוי. "האחריות לתיקון המצב מוטלת על כולנו – עובדים, ממשלה וחברות", היא אומרת. והשבוע בקוקיות: ההמלצה של שירלי על כנאפה בעוספיה נותנת לעומר השראה להמליץ על בקלאווה באבו גוש, ומה עושים כשהילדים מחסלים לך את הסטייק?

יותר מ-100 מיליארד דולר זרמו לחברות בתעשיית ההייטק הישראלי בשנה חלומית ומפתיעה של הנפקות, רכישות וגיוסים. סופי שולמן, כתבת ופרשנית ההייטק ושוק ההון של כלכליסט, מתארחת בפודקאסט קוקיז ומסבירה למה זה קרה דווקא השנה, למה הנפקות הענק איבדו אווויר בחודשים שלאחר הכניסה לבורסה, האם מדובר בשלב משמעותי חדש בהייטק הישראלי ואיך יו"ר הפד האמריקאי עלול לקלקל לכולם את החגיגה ב-2022. וגם: חשיפה של תומר גנון בכלכליסט על העבר המפוקפק של בעל השליטה ב-Bluehawk – אחת החברות שכיכבו בדו"ח של מטא (לשעבר פייסבוק) על תעשיית הריגול והסייבר ההתקפי העולמית – מעלה תהיה מעניינת: למה כל כך הרבה מהחברות והטיפוסים בתחום מתנהלים בצורה שאפשר לכנות אותה מפוקפקת וחשודה? השבוע בקוקיות: עומר ממליץ על סטייק שאסור לפספס, שירלי על הטרק בחרמון שיעזור לכם לקזז את הקלוריות שלו.

קוקיז בשטח: השבוע עומר כביר ושירלי זינגר בפרק מיוחד שהוקלט באירוע פורום היוניקורנס של כלכליסט - ראיון עם רינה שאינסקי, יו"ר חברת דואליטי. הטכנולוגיה של דואליטי מאפשרת לגורמים וגופים שונים לשתף מידע באופן שלא פוגע בפרטיות אבל כן מאפשר ניתוח דאטה מוצפן. השיחה עם שאינסקי התמקדה בעולם הפרטיות ושיתוף המידע, וגם בנושא הקרוב לליבנו של נשים בהייטק והחסמים שבדרך. שאינסקי סיפרה כי בדואליטי יש כ-20%-30% נשים, כולל נשים מובילות בהנהלה ובתפקידים טכנולוגיים בכירים. כך למשל אחת ממייסדי החברה היא פרופ' שפי גולדווסר, זוכת פרס טיורינג הבינלאומי למדעי המחשב. "צריך לבדוק על מה מוחאים כפיים לילדות, ועל מה לילדים. יש לנו עוד הרבה מה לעשות כדי לעודד ילדות להיות יותר גיקיות", אמרה שאינסקי, אבל גם ציינה שהיא אופטימית בנוגע לשינוי המיוחל ושהיא רואה בשטח מאמץ אמיתי לקדם נשים לעמדות בכירות בהייטק, וגם שינוי דורי שיאפשר ליותר נשים לקדם את הקריירה שלהן".

מגזר ההייטק מתלונן על מחסור כרוני בעובדים. האמנם? השבוע בקוקיז – מבט מבפנים על חיפוש העבודה בהייטק: באילו משרות העובדים קובעים את התנאים ובאילו יש תחרות סטייל משחקי הדיונון בין עובדים, איך נראה תהליך המיון, למה הוא כל כך ארוך ולמי זה טוב, ומה עושה חברה שמקבלת פתאום קורות חיים של אלפי מועמדים. שיחה מיוחדת עם עובדת הייטק שמחפשת עבודה ומספקת הצצה אישית לתהליך המורכב וההשלכות שלו והשבוע בקוקיות: שירלי על ערוץ היוטיוב שהוא חובה לכל מי שגדל בחדר האוכל בקיבוץ, עומר על סדרת הטלוויזיה וסדרת הספרים שמגיעים לישורת האחרונה.