כל תכני עושים היסטוריה

תמיד חלמתם לנבא את העתיד (הקרוב?) תמיד דיברתם עם האל החביב עליכם ורציתם להעביר את המסר לאנושות ולא ידעתם איך? סתם התעניינתם במשרת נביא פנויה ולא ידעתם את מי לשאול? אז הכנו לכם פרק מיוחד בדיוק לשם כך... מה פירוש המילה נביא? מה תפקידו של הנביא? מה זה אומר להיות נביא, בפועל, ביום-יום? התשובה לא פשוטה כל כך כפי שניתן לחשוב. האם תפקידו של הנביא הוא באמת רק לחזות את העתיד? האם התפקיד של הנביא כמתווך זהה גם בשאר העולם הקדום ולא רק בתנ"ך שלנו? לאיזה טווח זמנים הנביאים מנבאים? איך לומדים להיות נביא? האם הנביאים נהגו "לעבוד" כקבוצה או באופן בודד? איך הנביא מקבל את הנבואות בפועל ומה הקשר לעולם החלומות ולתודעה אקסטטית-רוחנית? איך נהגו לנחש את העתיד בעולם העתיק? מי היו המעוננים, חוקרי הכבדים, שואלי החיצים וידעונים אחרים? האם היה אפשר להתפרנס ממקצוע הנבואה בעולם העתיק? בהמשך הפרק נספר גם את סיפור ההתנבאות של שאול המלך כדוגמה להתנבאות אקסטטית (בעירום!), ומה לגבי תפקיד הייעוץ המלכותי שתפסו במהלך ההיסטוריה אנשי הנבואה? אילו עוד סוגי נבואה ונביאים היו במזרח הקדום? ובתנ"ך שלנו? מה ניתן ללמוד מסיפור ההתנבאות של נביאי אחאב, הנביא מכיהו בן נמלה ומלך יהודה יהושפט על תפקיד הנביא בתנ"ך? ולסיום, איך ניתן, לפי ד"ר שחר ענבר המתארח בפרק זה, להבחין בין נביא אמת לנביא שקר? להבחין בנביא שנבואותיו מתקיימות מול נביא שממש לא יודע על מה הוא מדבר? ומדוע בכלל מדובר בפרדוקס שיכול להיות קטלני? האזנה נעימה, יותם

מה אישה שטובה לעצמה הייתה עושה? אנחנו משקיעים המון מחשבה במערכות היחסים שלנו, עם הילדים, החברים, ההורים ובני הזוג. אבל יש מערכת יחסים אחת, הארוכה והאינטנסיבית ביותר בחיים שלנו, שכמעט אף פעם לא עוצרים לבחון: מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. למה דווקא כלפי עצמנו הביקורת היא ברירת המחדל? האם להיות טובים לעצמנו אומר לוותר ולרבוץ על הספה? ואיך יודעים מתי זו נתינה טובה לעצמנו ומתי זו בעצם הימנעות? בפרק הזה מתארחת ד"ר שני נווה, פסיכולוגית קלינית, מטפלת במבוגרים ומנחת סדנאות לנשים ששואלות את עצמן "מה עכשיו?", שהמסע שלה התחיל בפוסט-איט אחד על המראה באמבטיה. נדבר על חמלה עצמית ועל שלושת הרכיבים שלה, על ההבדל בינה לבין ביטחון עצמי, על מה שהמחקר מגלה על מוטיבציה בלי הלקאה עצמית, ועל הצעדים הקטנים שבונים מערכת יחסים טובה יותר עם עצמנו. פרק שיגרום לכם להסתכל אחרת על הקול שמדבר אליכם מבפנים.

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה להכות את השוק? הפרק בחסות חברת Bridgewise. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד שיווק: רעות שוקר עורך הפרק: דביר זילבר

פרופ' פנינית רוסו נצר מארחת את יהודה איש שלום, עובד סוציאלי קליני ומי שכיהן כראש אגף פוסט טראומה ובריאות הנפש בארגון נכי צה"ל לשעבר, לשיחה מעמיקה על הפציעות שלא משאירות סימן חיצוני. מתוך ניסיונו האישי כלוחם שנפצע ומעבודתו המקצועית עם אלפי מתמודדים, הוא מפרק את המיתוס לפיו תפקוד חיצוני מעיד על חוסן נפשי, דן בתופעת ההיררכיה הפנימית שמונעת מאנשים לבקש עזרה, ומסביר מדוע תהליך השיקום חייב להתמקד בחזרה למשמעות ולחיים עצמם ולא רק בבירוקרטיה ובאבחונים.

שוק סוללות הליתיום עבר ב-2025 את 150 מיליארד דולר, ויותר מ-80 אחוז מהייצור העולמי שלהן נמצא בסין, שמזקקת גם כ-65 אחוז מהליתיום בעולם ומעל 90 אחוז מהגרפיט. אז אם המטרה הייתה להשתחרר מהתלות בנפט, האם רק החלפנו אותה בתלות בסין? בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ומשקיע בתחומי האנרגיה והדיפטק, לשיחה על המדע, העסקים והגיאופוליטיקה של סוללות ואגירת אנרגיה, ועל המקום שבו חברות ישראליות יכולות עדיין להיכנס למשחק. אז מה בעצם קורה בתוך סוללה, ולמה אי אפשר לקבל בבת אחת גם הרבה אנרגיה, גם טעינה מהירה, גם בטיחות וגם מחיר נמוך? למה מטוס עדיין לא טס על סוללות, ודווקא דאטה סנטר קונה סוללות יד שנייה מרכבים? מה מציעים נתרן, מימן ותאי דלק, ואיך אוגרים אנרגיה בגלגל תנופה, בסלעים חמים, בקרח ובמים שמוזרמים במעלה ההר ובמורדו? ואיפה ישראל בתמונה הזאת, אחרי בטר פלייס וסטורדוט?

רותי רודנר היא מותג בפני עצמה. אישה של מילים. של עומקים. של ערכים. כזו שמשאירה חותם על האנשים שבדרכה. פיקסרית של החיים. היא מגדירה את עצמה כפארקוריסטית של החיים. מדלגת בין עולמות, לא חוששת מקפיצות גדולות, משינויים. ממציאה את עצמה מחדש ואיכשהו תמיד נוחתת על הרגליים. מילדות בקיבוץ גבעת ברנר במשפחה מיוחדת, לעיתונות ולתקשורת. מניהול בכיר לכתיבה וליצירה, ליזמות ולעשייה ציבורית. ובין כל התפניות בעלילה, גם זוגיות של למעלה משלושה עשורים עם גיא פינס, משפחה, ילדים ותשוקה בלתי נגמרת להשפיע ולעשות טוב. נפגשנו ל־Spill the SooP לשיחה על מה שמסתתר מאחורי כל הטייטלים. על אהבות ובחירות, על כישלונות מפוארים ועל האומץ לשנות כיוון גם כשהכול לכאורה כבר מסודר. יצא לנו מרק מיוחד במיוחד. עם הרבה עומק, לא מעט פלפל ובעיקר טעם של עוד. כזה שמזכיר שאפשר להיות גם וגם וגם. ועדיין להיות אחת ויחידה. 🎙️ Spill the SooP | רותי רודנר מגישה: שלומית פן אורחת: רותי רודנר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד שיווק: רעות שוקר עורך הפרק: ליהוא טלמור להרשמה לניוזלטר לקבלת עדכונים לגבי אירועי לייב ופרקים מיוחדים: https://www.osimhistoria.com/subscribe לפייסבוק של רשת עושים היסטוריה: https://www.facebook.com/makinghistorynetwork רוצים לראות טיזרים של הפודקאסטים? כנסו לאינסטגרם: 👇 https://www.instagram.com/osimhistoria/ #פודקאסט #פודקאסטישראלי #רשתעושיםהיסטוריה #פודקאסטים #עושיםפסיכולוגיה #מעיןבוימןמשיטה #עושיםהיסטוריה #רןלוי #עושיםטכנולוגיה #יובלדרור #התשובה #דורוןפישלר #עושיםתוכנה #עושיםחשבון #עומרמואב #שירההדסנקר #עושיםתנך #דיפטקישראל

בחודשים האחרונים של המנדט, מתפתח בנתניה מאבק קטלני בין האימפריה הבריטית לאנשי האצ״ל, מאבק שסוחף עמו את היישוב כולו. בואו איתנו אל הסיפור המורכב והטרגדי של חטיפת הסרג׳נטים הבריטים.

מה אם נספר לכם שהתנ"ך מתאר עולם שטוח עם ארבע פינות, שעומד על גבי עמודים מסתוריים ומוקף באוקיינוס קדמוני שורץ לווייתנים ומפלצות משונות? מיתולוגיה? אצלנו? בחלקו השני של הפרק בנושא גיאוגרפיה היסטורית, אחרי שעלינו לשמיים וירדנו לשאול, אנחנו חוזרים סוף סוף אל פני הארץ כדי לגלות איך הקדמונים באמת דמיינו את המרחב שבו הם חיים. איך נראית המפה הקדומה ביותר בהיסטוריה, ששורטטה על לוח חרס בבבל של המאה ה-6 לפנה"ס? מהו "הנהר המר" המקיף את העולם, ואילו אנשי עקרב ויצורים היברידיים אחרים מאכלסים את שמונת האזורים החיצוניים, המכונים נאגו, אזורים שאיש מעולם לא ביקר בהם ושאפילו אל השמש "שמש" אינו מגיע אליהם? היכן שוכן גן עדן (הארצי!) וכיצד ייתכן שהנהר שיוצא ממנו מחבר בין הפרת והחידקל לבין הגיחון והפישון? מה הקשר בין תפיסת המרחב המקראית לבין מפת "עלה התלתן" המפורסמת של בינטינג מהמאה ה-16? ומדוע – למרות האיבה העמוקה של סופרי המקרא לבבל – דווקא היא עשויה הייתה לתפוס את מרכז המפה התנ"כית? בחלקו השני של הפרק נצלול אל כנען, אל ארץ ישראל וחידת גבולותיה: מה ההבדל הדרמטי בין תפיסת "גבול" (border) לבין תפיסת "ספר" (frontier)? כיצד מצבת מישע מלך מואב חושפת את הסוד מאחורי שבט גד, והאם השבט בכלל נתפס בעבר כפולש זר? האם ידעתם שהמונח "ארץ ישראל" מופיע בכל המקרא עשר פעמים בלבד, ומה מוסיף לנו על כך ספר דברי הימים? כיצד מכתבי אל-עמארנה, כתובות מלכי מצרים ו"אסטלת ישראל" של מרנפתח מגדירים את "ארץ כנען"? היכן בדיוק עוברים "לבוא חמת" בצפון ונחל מצרים בדרום – ואיך כל זה מתקשר לממלכתו הנשכחת של ירבעם השני? האזנה נעימה, יותם

בפרק הזה אירחתי את תמיר דרשר, Principal Engineer ב- Microsoft CoreAIויוצר-שותף של Squad, פרויקט קוד פתוח לבניית צוותים של סוכני AI, לשיחה על Loop Engineering – מערכת אג'נטית אוטונומית שרצה בלולאות וסוגרת לבדה משימות מקצה לקצה. דיברנו על האבולוציה של לולאות ההרצה, עשינו סדר במושגי היסוד, ודנו בתנאי עצירה אפקטיביים למערכת, כך שתהיה עצמאית ויעילה מחד, אך ממוקדת במשימה וכפופה לבקרה אנושית מאידך. בהמשך עברנו לפרקטיקה והסברנו איך בכלל כדאי להשתמש ב-Loop Engineering, וצללנו לעומק ודיברנו על שמירת זיכרון וקונטקסט בצוותי Multi-Agent, על סוכן מנהל מול סוכנים מתמחים, ומה נדרש כדי להריץ סוכנים אוטונומיים בענן עם יכולות Self-Healing. מגיש: עמית בן דור אורח: תמיר דרשר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן: עידו שקד טכנאי: אביאור זמבר שיווק: רעות שוקר מפיק ועורך: דביר זילבר

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד שיווק: רעות שוקר עורך הפרק: דביר זילבר

פרופ' פנינית רוסו נצר מארחת את בן סוכמן, חבר קיבוץ בארי ומנכ"ל דפוס בארי, שמשתף בגילוי לב על השבעה באוקטובר והימים שאחריו. משעות התופת בממ"ד בקיבוץ, דרך שיחת הטלפון המטלטלת עם אימו עד לרגע חטיפתה והירצחה, ועד ההחלטה הניהולית והאישית לפתוח מחדש את בית הדפוס ימים ספורים לאחר הטבח. דרך סיפורו האישי והקהילתי, ננסה להבין את המנגנונים המאפשרים לבני אדם לפעול בתוך שבר קיצוני, נלמד על כוחה של עשייה יומיומית להניע החלמה, ונסביר איך בא ליידי ביטוי האיזון העדין שבין נחישות משימתית להכלה רגשית של קהילה שחוותה אובדן כבד.

בפרק קצת שונה של עושים תוכנה, עמית בן דור מארח שוב את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, ואת שלי נוי, העורכת הראשית של רשת עושים היסטוריה, לשיחה פתוחה על כמה מהסוגיות הבוערות בעולם הבינה המלאכותית: האם ההפסדים הכלכליים של חברות הענק מנבאים את קריסתן, או שזה רק שלב בדרך לצמיחה אדירה? אצל מי נמצאת האחריות המוסרית והמשפטית לפעולות של בוטים, ועד כמה צריך להגביל את חברות הענק ברגולציה? ומה תהיה ההשפעה של גלי הפיטורים בהייטק בטווח ארוך, ומה השתנה בדרישות המנהלים מעובדים חדשים בעידן ה-AI?

נכנסתם לזוגיות עם המון התלהבות, ופתאום הכל משתנה. האדם שאיתו התחתנתם נעלם, ובמקומו מגיעים חוסר תפקוד, התפרצויות זעם והסתגרות. אז מה עושים כשאפסו הכוחות, ואתם מוצאים את עצמכם בעל כורחכם בתפקיד המטפל? איך שומרים על קשר כשנפשית אי אפשר להגיע אל הצד השני? למה טיפול זוגי רגיל לא עובד במצבים כאלה? ואיך מציבים גבולות בלי להפסיק לאהוב? בפרק הזה מארחת מעין את שילה ועדי כהן לשיחה גלויה על זוגיות בצל התמודדות נפשית. חודש בלבד אחרי שהכירו הם החליטו להתחתן, אך מיד לאחר החתונה עדי שקעה למצב תפקודי ונפשי ירוד שנמשך שנים. שילה מצא את עצמו בודד במערכה, נלחם על הבית מול יועצים שלא הבינו את הבעיה ומול בושה גדולה מהסביבה. שילה ועדי מספרים על המסע שלהם מתוך המשבר, דרך הטיפול הפסיכיאטרי והזוגי שפירק את דינמיקת המטפל והמטופלת, ועד לבניית קשר מאוזן, פתוח ומלא באהבה. פרק שיגרום לכם להסתכל אחרת על חמלה, על הצבת גבולות ועל הכוח לבקש עזרה. מגישה: ד״ר מעין בוימן משיטה אורחים: שילה ועדי כהן עורכת ראשית: שלי נוי עורך הפרק: ינאי צוריה טכנאי אולפן: אורי דישי מנהלת דיגיטל: רעות שוקר מנהל מכירות: עמית חזזי

פעמים רבות היסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה, וגם הפוך – הגיאוגרפיה קובעת את ההיסטוריה. מהי בכלל גיאוגרפיה היסטורית? מה תפקידי השטח והזמן בדיון שלנו? לדוגמה מהי "ארץ כנען"? מהי "תקופת המקרא"? לכאורה פשוט, אבל בפועל לא פשוט בכלל... היכן שוכנת "הארץ שבין שני הנהרות"? מדוע הסהר הוא גם פורה? ועל איזה מרחב ג"ג אנחנו מדברים כשאומרים ה"המזרח הקדום"? מדוע לטענת ד"ר סתוי, חלוקת הזמן לתקופות (פריודיזציה) הוא מעשה לא אחראי, לא מדויק, מוטב שלא יעשה ובעיקר תוקע לנו חסמים מחשבתיים אודות מהלך ההיסטוריה.. ולמה בכל זאת אנחנו מחלקים את הזמן ו"נותנים בהם סימנים"? מהן התקופות התנכיות ומדוע הן לא מדוייקות (כמו למשל "תקופת השופטים"?) מהן התקופות הארכאולוגיות המקובלות? מהן התקופות להן יש כינויים היסטוריים? מדוע לעיתים כ"כ קשה לחבר בין ההיסטוריה לגיאוגרפיה. רמז? חיזרו לרשימת הישובים הנזכרים בתיעוד המצרי של מסע שישק. אז איך באמת נראה המזרח הקדום לפי המחקר בתקופת הברונזה? מיהן 5 הממלכות הגדולות ששלטו באזור ומה היו היחסים בניהן? על אילו איזורים שלטו בתקופת הברונזה? מהי "קריסת הממלכות" המפורסמת בסוף תקופת הברונזה? מה קורה מבחינה מדינית-גיאוגרפית בתקופת הברזל אחרי השבר הגדול? מדוע אין לנו טקסטים אמינים מהתקופה הזאת? מה קורה בינתיים בכנען ומדוע התיעוד בספר יהושע ככל הנראה לא מביא תמונה אמינה דיה? ואולי הכי חשוב - מה קורה בתקופת הברונזה בכנען? ובתקופת הברזל? בחלקו השני של הפרק נעשה זום אאוט ונדבר על תפיסת העולם, ליטרלי, של הקדמונים: איך הם התייחסו לעולם בו חיו? לשמיים? לקוסמוס? ואיך כל זה קשור ל"מריזמוס"? מה ניתן ללמוד מתיאורי בריאת העולם בבראשית על תפיסת אבותינו את העולם בו חיו? איך תיארו לעצמם המצרים את העולם? ואיך נראה התיאור המסופוטמי של אותו עולמנו? האם כותבי התנ"ך מכירים את התפיסות של העמים שמסביבם? ואם כן – מה "תגובתם" לנושא? מה כל כך מפחיד בליקוי חמה? ומי גורם לשמש לזרוח? האזינו וגלו מדוע ד"ר בעז סתוי טוען כי מדובר בפרק מבוא חובה לכל חובב תנ"ך, היסטוריה וחקר המזרח הקדום. האזנה נעימה, יותם

לקראת סופה של המלחמה והשואה, דילמה חסרת פיתרון הוצגה לפני יהודי הונגרי אחד. בואו איתנו לסיפורו המזעזע, המתסכל, ומעורר המחשבה של ישראל קסטנר.

אתם מכירים את סיזיפוס - זה שלנצח מגלגל סלע במעלה גבעה. אבל מה שאתם אולי לא יודעים זה איך הוא הגיע לגבעה ההיא ולסלע ההוא. הסיפור של סיזיפוס הוא סיפור על אדם שנאבק נגד המוות - ובניגוד לרובנו, די הצליח בזה.

כ-40% מהיבולים בעולם הולכים לאיבוד בגלל מחלות ומזיקים, וכ-250 מיליארד דולר בשנה מושקעים בכימיקלים חקלאיים, כמעט בעיוורון מוחלט. אבל מה אם הצמח עצמו היה יכול לספר לחקלאי שהוא חולה עוד לפני שרואים עליו משהו? בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שלי אהרונוב, יזמת עסקית בלי רקע מדעי, מייסדת ומנכ"לית InnerPlant, חברה שמהנדסת זרעים גנטית כך שיפיקו אות אופטי כשהם בסטרס, ואת המערכות ההיקפיות כולל סנסורים וניתוח נתונים המחוברים לטרקטור, לרחפן ולוויינים ועוזרים לחקלאי לקבל מידע בזמן אמת על מצב השדות שלו. אז איך בכלל גורמים לצמח לזהור ולמה דווקא הצמח הוא החיישן הטוב ביותר? איך מוכרים דאטה לחקלאי ששולי הרווח שלו זעירים ולא רוצה עוד אפליקציה? ואיך בונים חברה שהיא גם ביולוגיה, גם חומרה, גם AI וגם רגולציה?״סיפור שהוא לא רק על ביולוגיה סינתטית וחקלאות - אלא על המסע מרעיון טכנולוגי לבניית עסק: ההקשבה לחקלאים, החיפוש אחר התאמה בין המוצר לשוק, ובניית מודל עסקי סביב מה שהלקוח באמת צריך ומוכן לשלם עליו.

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

אברהם אינהורן גדל בלב בני ברק, תשיעי מתוך אחד עשר, בבית שאפילו יתד נאמן לא נכנס אליו, ילד שחלם להיות הרב שך ורדף אחרי הקדושה בדיוק באותה מידה שבה בדק גבולות. בגיל שש עשרה חיכה לו איש משמרת הצניעות, נשימה מסריחה צמודה לפניו, שוקר חשמלי ומכות, על החטא של ללכת למשחקי כדורגל, ולמחרת התקשרו שוב כדי לוודא שהמסר נקלט, ושם נסדק האמון. בפרק הזה הוא מספר על ילדות של שאיפה לגדולה בתורה, על נשירה מישיבה לישיבה עד לישיבות לנושרים בצרפת ולזולות הסמים של ירושלים, ועל רגע השפל שבו בכה על ספסל ברזל בגינה ציבורית והרגיש את הדמעות החמות נעשות קרות במגע המתכת. ועל מה שבא אחרי, כשמבחור בלי מקום לישון הפך ללוחם שריון, חייל בודד וסטודנט לתקשורת שראיין את מנכ"ל העמותה שפעם נזקק לה בעצמו. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך. לסיפור המלא של אברהם, האזינו לפודקאסט שלו "בני ברק, רות, סוף", הסיפור האישי של אברהם איינהורן, שגדל בבני ברק החרדית, יצא בשאלה והתגייס כלוחם לצבא הגנה לישראל. דרך השירות הצבאי שלו ושיחות עם בני משפחה, חברים ומובילי דרך נרקם פסיפס ישראלי של זהות, שייכות ובחירה חופשית. ספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/2ualT3NkoTLDpA3WlagvoM?si=daKxc6D-TLW0g5J0gYormw אפל פודקאסטס: https://podcasts.apple.com/il/podcast/sap-ear/id1471319901?l=he

האורח שלי הפעם היה קצין צעיר ומבריק. שנפצע קשה בלבנון. עבר קטיעות. ניתוח ועוד ניתוח ועוד ועוד. שיקום ארוך. והחלטה אחת משנת חיים, לא לתת למה שנקטע - לקטוע את החיים. משם הוא רץ. לפעמים גלש בווירטואוזיות (בלי יד ובלי רגל אבל עם הרבה ראש ולב), עד לצמרת ההייטק וההון־סיכון הישראלי, עם חשיבה מקורית, אומץ, וכמה סיבובים שהחיים לא מלמדים בשום בית ספר למנהל עסקים. ב־7 באוקטובר הוא עלה שוב על המדים. ועושה מאות ימי מילואים, ועבודת קודש לצד חיילים פצועים ומשפחותיהם, מזכיר להם בגוף ראשון שאפשר לקום. להשתקם. לרוץ. לחיות בעוצמה. ועם הרבה ברכה. קבלו את רמי ברכה

פרק הזה של "עושים תוכנה", אירחתי את גבריאל כהן לשיחה על הדרך המרתקת ממיזם קוד פתוח שנולד בסוף שבוע לסטארטאפ שמפתח סוכני AI. שוחחנו על Nano Claw – כלי שגבריאל פיתח מתוך צורך אישי בסוכן מאובטח ומבודד קונטיינרים, שהפך לוויראלי ב-GitHub בעקבות פוסט מאנדריי קרפתי ואזכור מצד שר החוץ של סינגפור. דיברנו על הגיוס של 12 מיליון דולר בסבב הסיד ועל התפיסה הטכנולוגית שמאחורי המיזם: אבטחה קשיחה בקונטיינרים, ניהול זיכרון חכם ופיתוח בגישת AI-Native. נגענו גם בחיבור הסוכנים לאפליקציות מסרים, בתקשורת אוטונומית בין-סוכנים, ובחשיבות של סוכן AI שיודע להציב גבולות ולא רק לרצות את המשתמש.

בחורף 1973 חצה מטוס נוסעים את הגבול ממצרים לשטח ישראל. מי היה על המטוס? מה הייתה מטרתם? ומה היה על מקבלי ההחלטות לעשות באותן דקות ספורות ומכריעות? ‏בואו איתנו ונעשה היסטוריה.

פרויקט הגנום האנושי דרש שלוש עשרה שנה ומיליארדי דולרים כדי לקרוא בפעם הראשונה את שלושת מיליארד האותיות של ה-DNA שלנו. היום ערכת בדיקה גנטית עולה פחות ממאה דולר, ומכונה שיודעת לרצף DNA עולה פחות מעשרת אלפים. אבל הקפיצה האמיתית היא לא בקריאה של הקוד, אלא ביכולת לערוך אותו, לכתוב אותו ולתכנת אותו מחדש. בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את פרופ' יוסי שחם דיאמנט, מומחה לננוטכנולוגיה ומנהל מכון סקוג'ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, שעשה את הדרך מהנדסת אלקטרוניקה ושבבים אל תוך התא החי, והיה בין הראשונים בעולם שהושיבו חיידקים מהונדסים על צ'יפ כדי לזהות רעלים וחומרי נפץ. אז מה זו בכלל ביולוגיה סינתטית, ובמה היא שונה מעריכה גנטית בקריספר? איך חיידק הופך לחיישן, ולמה ייתכן שהנכדים שלנו ישמרו את הזיכרון של המחשב על מולקולת DNA? מה הקשר בין בטון שמתקן את עצמו לבין חיידקים שמחליפים דשנים כימיים, ומה קורה כששרת AI מנסה להתחרות במוח אנושי שצורך שלושים וואט? ואיפה עובר הגבול בין מה שאנחנו יכולים לעשות לבין מה שאנחנו צריכים לעשות? עורכת: רעות שוקר

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: פרק טעים במיוחד על מאכלי חגים, תרבות סעודת החג בעת העתיקה, והרומן המורכב שבין המקורות המקראיים דרך חז"ל ועד לשולחנות החג והמועד בתרבות הישראלית המודרנית. אז כאמור הפרק הזה כולו סביב האוכל, השתיה והמסורות הקולינריות שליוו את אבותינו אך משפיעים על סעודת החג ומנהגי האוכל עד ימינו אנו. מדוע בעת העתיקה מנהג משלוחי המנות התקיים דווקא בראש השנה? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים בסעודה בתקופת המשנה האם הייתם מבינים למה כולם "זרוקים" על ספות ו"פופים" שמסודרים בצורת ח' כשהם אוכלים ביד אחת בלבד? למה ה"סופגן" המקורי המוזכר במשנה היה בכלל קרקר יבש שנאכל בפסח (ואיך הוא התבלבל ברבות השנים עם הספינג' הצפון אפריקאי?), ואיך הפך ט"ו בשבט מיום של ספירת מלאי חקלאי וחישוב תשלומי מס לחקלאים, לחג של...אכילת פירות יבשים? עוד בפרק על תרבות היין העשירה של אנשי העולם העתיק, מהם סודות זן ה"טרואר" המקראי ושאר הזנים העתיקים שקמים לתחייה בימינו? איזה טעם היה ל"קונדיטון" המתובל בדבש ופלפל שחור, ולמה הנביא עמוס כעס כל כך על העשירים לוגמי היין? מה המשמעות הסמלית האמיתית של אכילת מצות בפסח (ולמה זה ממש לא בגלל שהבצק לא הספיק להחמיץ?), למה ה"חזרת" המקורית בקערת הסדר היתה בכלל...חסה? איך החרוסת מנעה את ההשפעה המרדימה של חסת הבר? ומה הסיפור המרגש מאחורי החרס שנמצא במצדה, שמוכיח כי אפילו בימיהם האחרונים מול הרומאים, הקפידו המורדים על מנהג הפרשת חלה? על כך ועוד בפרק קולינרי מיוחד זה שנסוב וחג ומועד ונופל וקם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מ"נאות קדומים" האזנה נעימה וטעימה יותם

הפרק הזה שודר במקור בפודקאסט הקודם של ערן ניצן - סיפור חזק וטוב. ליל סערה בירושלים, 1983. יצירת המופת היקרה בעולם, שעון הזהב שנבנה עבור מרי אנטואנט, נעלמת ללא עקבות בשוד הגדול בתולדות המדינה. בואו איתנו לסיפורו המטלטל של "שעון המלכה", תעלומה חובקת עולם על גאונות, שודד בודד ומבריק, וסוד שנשמר מעבר לקבר.

בינה מלאכותית היא כבר מזמן לא עניין של טכנולוגיה, היא סיפור על הנפש והקשרים שלנו. הצ'אט הפך לסוג של חבר קרוב, מטפל צמוד ופרטנר שזמין 24/7, שיודע את הסודות הכי כמוסים שלנו, תמיד מקשיב בלי לשפוט ומעניק לנו תחושה שאנחנו מרכז העולם. את הנוחות והנחמה כולנו מרגישים, אבל זו רק אשליה. ככל שאנחנו בורחים אל ה-AI, הכישורים החברתיים שלנו נשחקים, היכולת לשאת מורכבות נעלמת והבדידות האמיתית רק מעמיקה. האורח שלנו היום הוא דרור גלוברמן, ומייסד "Jumpstart AI". יחד איתו נבין איך הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את היחסים ואת הערך העצמי שלנו? מה קורה לנפש כשהאשליה הדיגיטלית נשברת? איך הטלטלה בשוק העבודה משפיעה על הזהות שלנו? ובעיקר, איך אפשר להישאר אנושיים ולשמור על קהילה ומגע אמיתי בעולם שבו הכל זז כל כך מהר? מגישה: ד״ר מעין בוימן משיטה אורח: דרור גלוברמן עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן: עידו שקד טכנאי באולפן: ערן ריפטין מרקטינג: רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צורי

אור ביטון גדלה בכפר חב"ד ומצאה מפלט מהבדידות והקשיים באפייה ובמוזיקה. בגיל 18 נכנסה לשידוך מזורז שהפך לגיהינום של אלימות קשה, שליטה נרקיסיסטית וחובות עתק לשוק האפור. בפרק הזה היא מספרת על הרגע שבו צעקה לעזרה מחלון הבית, על ההגעה לדירת החירום של עמותת הלל, ועל הבחירה בחיים – עד להקמת עסק קייטרינג מצליח וזוגיות מרפאת. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

יוני 1948, ספינה ענקית מתקרבת לחופי הארץ, על סיפונה מאות טונות של נשק וחוסר הסכמה אחד שמאיים על חזון של שנים. בואו איתנו ונעשה היסטוריה דרך סיפור הספינה אלטלנה שטלטלה את החברה בישראל וכמעט הביאה למלחמת אחים.

מה קורה כשמודלי שפה מפסיקים רק לשנן טקסטים מהרשת ומתחילים לפתור בעיות מתמטיות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים? אירחתי היום את ד"ר מייק ארליכסון לשיחה על השילוב המרתק בין בינה מלאכותית, מתמטיקה גבוהה ותגליות מדעיות. איך מודלים מצליחים למצוא דוגמאות נגדיות להשערות היסטוריות כמו של ארדוש, מדוע אתגר הווריפיקציה של הוכחות ארוכות הופך לצוואר הבקבוק האנושי, וכיצד תהליכי מחקר אוטונומיים (Auto Research) ואלגוריתמים אבולוציוניים משנים את פני המדע? בפרק נגענו בכל אלה, וגם בפריצות דרך ברפואה מותאמת אישית, בעתיד של Physical AI, ובשאלה מה יקרה למפתחים וחוקרים שלא ילמדו לעבוד לצד כלי AI בצורה יעילה מגיש: עמית בנדור אורח:מייק ארליכסון עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי: ערן ריפטין מנהל אולפן: עידו שקד מרקטינג: רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים. מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

שוק הקולוסטרום זינק מכמיליארד דולר לפני הקורונה ליותר מ-3.25 מיליארד דולר היום, וצפוי לחצות שישה מיליארד עד 2030. וכל התעשייה הזאת מתחילה בחלב האם, אחת המערכות הביולוגיות המתוחכמות בטבע, ובחלבונים והפפטידים שהטבע הצפין בתוכה. בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את מאיה אשכנזי אוטמזגין, מהנדסת ביו-רפואית, אמא לשלושה, מנכ"לית ומייסדת שותפה של MAOLAC, חברה ישראלית שמפענחת את חלבוני חלב האם ומייצרת מהם חומרי גלם שהגיעו עד לסוכריות הגומי של קורטני קרדשיאן .אז מה זה בכלל קולוסטרום, ומה ההבדל בין חלבון לפפטיד? למה מולקולה שיוצרה סינתטית לא עושה את אותה עבודה כמו זו שהטבע ייצר? איך מערכת AI מתכננת פורמולציה שלמה עוד לפני שמישהו נכנס למעבדה? ולמה חברת דיפטק ישראלית עם ארבעה מוצרים בשוק, הכנסות ומפעל פעיל עדיין מתקשה לגייס כסף בשלב הצמיחה?

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: על השפה העברית, הכתב העברי (ולא- זה לא אותו הדבר), והרומן המורכב ביניהם לאורך ההיסטוריה. אז כאמור הפרק הזה כולו בעברית: גם על השפה וגם על הכתב שבו אנחנו קוראים, כותבים ומסתמסים מדי יום ואיך הוא השתנה והתפתח במהלך ההיסטוריה. מדוע איתמר בן אב"י וזאב ז'בוטינסקי ניסו להכריח את כולנו לכתוב עברית באותיות לטיניות? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים ברחובות ירושלים בימי בית שני, ומנסים לדבר איתם בעברית "מודרנית", האם העוברים והשבים היו מבינים מה אתם רוצים מהם? או שהיו מסתכלים עליכם מוזר כי "הניב" שלכם ממש לא דומה לארמית המדוברת שלהם? למה העם היהודי זנח את הכתב העברי המקורי ועבר לכתב הארמי המרובע, מה שהצית ויכוח נוקב שמגיע עד ימינו אנו מול השומרונים, שטוענים שאנחנו היהודים, מזייפים את המסורת ואימצנו כתב של הגויים? איך נולד האלף-בית הראשון והיכן? ומה הקשר לראש של פר ובית? עוד בפרק על משחק החתול והעכבר שאינו נגמר בין זייפני העתיקות, במיקוד על זייפני הכתב, מול החוקרים האפיגרפיים. איך כתובת יואש המפורסמת נחשפה רק כי הזייפן נשמע כמו שיפוצניק מודרני שבא לעשות בדק בית? מה הסיפור מאחורי מכתב המחאה העתיק שנמצא במצודה ליד חוף פלמחים, שבו פועל קציר מסכן מתחנן שירחמו עליו ויחזירו לו את המעיל שלקחו לו? איך החרס הקטן הזה הוכיח לדברי פרופ' חגי משגב המתארח בפרק, שבימי המלך יאשיהו אפילו פשוטי העם העניים ביותר- ידעו לקרוא ולכתוב? האזנה עברית רהוטה ונעימה

קצין בצבא הישראלי בתחילת שנות החמישים, הולך ומתגלה כבעל עבר אפל ביבשת אחרת ובזמנים אחרים. סיפור חוצה ימים ויבשות, סיפור על הונאה וכזב, על נשף מסכות מסחרר. בואי איתנו ונעשה היסטוריה עם סיפורו האמיתי של סרן גבריאל זיסמן.

אחרי 465 פרקים, רן לוי מעביר את המיקרופון לערן ניצן מגיש הפודקאסט "סיפור חזק וטוב", שמביא איתו סקרנות טבעית, רקע מגוון ואהבה לסיפורים. בשיחה פתוחה רן משתף בהחלטה להיפרד ומסביר למה ערן הוא ההיוצר שמתאים לקחת את מפעל הנגשת הידע מכאן והלאה.

בוודאי שמעתם שהלוויתן הכחול הוא החיה הגדולה בעולם - אבל בחיפוש אחר האורגניזם החי הגדול ביותר נגיע גם לדברים גדולים, ומוזרים, הרבה יותר.

נתנאל פיליפ גדל בין שלושה רחובות חרדים סגורים בתוך מודיעין עילית שבהם כולם יודעים על כולם הכל. דור שני ליציאה בשאלה, ילד עם אבא חילוני בחברה שבה זו כמעט קללה, עם כוח שקט שלא הרים קול אבל גם לא ויתר לרגע. בגיל שבע חזר משיעור מוסר ואמר לאבא שבלי כיפה הוא גוי גמור, ואביו הניח כיפה על ראשו, הסיר אותה, ושאל שוב ושוב אם עכשיו הוא גוי, עד שהילד הבין שהכיפה אינה מגדירה מיהו אדם. בפרק הזה הוא מספר על ילדות של חרמות, על בור רדוד שילדים חפרו בחצר החיידר וכיסו אותו באבנים כאילו לקבור אותו, ועל הבוקר שבו אמר לאבא שהוא לא רוצה לחזור. ועל מה שבא אחרי, כשמבורות מוחלטת שבה לא ידע אלף בית הגיע אל תואר בטכניון, שירות כקצין ודרך אל העבודה הסוציאלית. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

מה קורה כשרוצים ליהנות מהיכולות של בינה מלאכותית, אבל בלי לשלם הון על טוקנים, בלי לחכות לתשובה שתעבור אלפי קילומטרים לענן, ובלי לחשוש שהמידע הפרטי שלכם יזלוג לרשת? אירחתי היום את גיל פינק, עצמאי ו-Google Developer Expert, לשיחה על On-Device Web AI ועל הדרך שבה מודלי שפה קטנים נכנסים ישירות לתוך הדפדפנים של כולנו. איך מודלים כמו Gemini Nano מסוגלים לרוץ ישירות על המחשב האישי? איך שומרים על פרטיות מלאה וממשיכים לעבוד כרגיל גם כשאין קליטה ברכבת או בטיסה? אילו משימות יומיומיות (כמו תרגום, סיכום, והתאמה אישית של אפליקציות) עדיף להריץ לוקאלית, ומתי עדיין נצטרך את הכוח של הענן? בפרק נגענו בכל אלה, וגם באיך ייראה העתיד של אפליקציות היברידיות שיודעות ליהנות מכל העולמות. מגישים: עמית בנדור אורחים: גיל פינק עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן: עידו שקד טכנאי:אורי דישי שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

איך מנהלים חברת ענק של מאות מיליוני דולרים, שומרים על פרופורציות ולא מפחדים להיכשל? בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את שגיב גרינשפן, מנכ"ל חברת Priority, לשיחה גלויה על מנהיגות בגובה העיניים, התמודדות עם משברים והחיים שמעבר לעבודה. שגיב מספר על המסלול המפתיע מילד פלא שזכה במקום הראשון בפסטיגל בגיל שש ועד להובלת עסקת ענק עם קרן בלאקסטון. הוא מדבר על ניהול מאות עובדים, על התחביבים הלא שגרתיים ששומרים אותו על הקרקע כמו גידול דבורים ונגינה בלהקה והופעה על במות. על הפרויקט המורכב שכמעט התרסק לחלוטין ולימד אותו שיעור לחיים על אחריות, נוכחות וניהול משברים ברגעים הכי קשים. זו שיחה על אחריות, ערכים, ניהול והאיזון שבין קריירה תובענית לחיים האישיים. על ההבנה שבקריירה, בדיוק כמו בכוורת, כשמעגלים פינות, חוטפים עקיצות. זה פרק לכל מי שמנהל אנשים, מוביל תהליכים או מנסה לבנות קריירה מצליחה בלי לאבד את המצפן בדרך. ואולי, אחרי שתאזינו, תבינו שהמבחן האמיתי של מנהיג מגיע דווקא ברגעים שבהם הדברים לא עובדים לפי התוכנית.

הביקושים לחשמל עולים כל הזמן. מהפכת הAI האיצה את החיפוש אחרי מקורות אנרגיה שיפעילו את כל הדאטה סנטרים ומדינות וחברות ענק מתמודדים עכשיו עם השאלה מאיפה יגיע כל החשמל הזה? ה תשובה אולי נמצאת בליבת השמש - היתוך גרעיני (פיוז'ן), אנרגיה נקייה, בטוחה וכמעט בלתי נגמרת, מדלק שמופק ממים. בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את עודד גור-לביא, מנכ"ל ומייסד-שותף של nT-Tao, ששירת 30 שנה בחיל הים ועזב קריירה צבאית כדי להקים סטארטאפ ישראלי שמנסה לשחזר את מה שקורה בשמש כאן על כדור הארץ, בכור היתוך קומפקטי בגודל של כמה קונטיינרים במקום מתקן בגודל איצטדיון. אז מה ההבדל בין ביקוע להיתוך ולמה פיוז'ן לא יכול להתפוצץ כמו צ'רנוביל? מה זה פלזמה ואיך מגיעים ל-100 מיליון מעלות? איך סטארטאפ דיפ טק ישראלי עם גיוס של 28 מיליון דולר מתמודד מול מתחרים שמגייסים מיליארדים, ולמה עצמאות אנרגטית היא סוגיית הביטחון הלאומי האמיתית של ישראל.

מה באמת קורה כשסטארטאפ נלהב פוגש את הבירוקרטיה והמורכבות של מערכת הבריאות? בפרק סיכום העונה השנייה של 'עושים חדשנות בבריאות', סיון ורדי מארחת את אורי גורן, מנהל מרכז החדשנות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, לשיחה פתוחה על מה שבאמת עובד ובעיקר על מה שמכשיל מיזמים מבטיחים עוד לפני שהם יוצאים לדרך. אורי חושף את הדגלים האדומים שגורמים לסטארטאפים ליפול כבר בפגישה הראשונה, ומסביר למה הפיתוח הקלאסי של "עוד מסך לרופא" הוא טעות קריטית שמפספסת לחלוטין את העומס הקליני בשטח. בהמשך השניים דנים באתגרים המורכבים של פתרונות B2C המבוססים על אימוץ מטופלים, ובשאלה החשובה: איך AI יכול לשנות את המשחק ולעזור לנו להפוך ל"חולים טובים יותר" שמנהלים את הבריאות של עצמם בצורה חכמה. פרק חובה לכל יזם ויזמת בתחום ה-HealthTech שמחפשים תובנות פרקטיות וטיפים מעשיים שיחסכו לכם זמן יקר, כסף וטעויות קריטיות בדרך להצלחה בסקייל.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם אודות "מגילת המקדש". הפרק הוקלט מול קהל באירוע המאזינים במוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארוכה, המשונה והמסקרנת ביותר שנמצאה במערות קומראן: מגילת המקדש. כתב יד מרהיב בן יותר מ-2,000 שנה, שנכתב על גוויל באורך של יותר משמונה מטרים ומסתיר מאחוריו תפיסות עולם חסרות פשרות. איך נמצאה המגילה ואיך היא התגלגלה לקופסת נעליים מתחת למרצפות בית בבית לחם? מה גרם ליגאל ידין לעזוב הכל ולחקור אותה במשך שנים? למה ביקשו מחברי המגילה להרחיב את הקדושה מהמקדש עצמו אל העיר כולה? אילו חוקים נוקשים והלכות קיצוניות הוטלו על התושבים ? מה בין איסור הליכה לשירותים ברדיוס של קילומטר וחצי, דרך הרחקת ציפורים ואיסור על יחסי מין, ועד איסור על הכנסת מזון או סנדלי עור מבחוץ? ולמה לעומת מחברי המגילה חז"ל נחשבו בכלל לליברלים? מהי מחלת ה"פנטקוליטיס" ששחר המציא, ואיך היא קשורה לחגים שלא מוזכרים בתורה, אבל חוזרים וצצים במגילות מדבר יהודה? ולמה, אחרי הכל, גם אנחנו בעולמנו המודרני לא שונים כל כך מהאנשים שחיו ביהודה לפני יותר מאלפיים שנה. על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח ד"ר שחר ענבר, חוקר המקרא. ובנוסף: בונוס! בסוף הפרק מחכה לכם חלק מיוחד של שאלות ותשובות (Q&A) שנערך בלייב עם הקהל! האזנה מגלגלת ונעימה,

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראל עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה קרה לנהגים? והאם צריך לפצות את בעלי הזכות הציבורית בישראל. מגישים: עומר מואב שירה הדס נקר עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

קרה לכם שקפאתם כשמישהו עמד קרוב מדי? או השתקתם כשהעירו לכם הערה פוגענית רק כדי להישאר נחמדים? בפרק זה, ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את לימור אלי מעמותת "אל הלב" לשיחה על "הגנה עצמית מעצימה". יחד הן מסבירות כיצד אלימות מתחילה בחציית גבולות יומיומית. דרך חמישה עקרונות פרקטיים נלמד איך לזהות מוקדם את נורות האזהרה, להקשיב לאינטואיציה הפנימית שלנו, להיפטר מה"לא נעים" ולהחזיר לעצמנו את השליטה ואת זכות הבחירה במצבים שבהם הגבול שלנו נחצה. הפרק בשיתוף עמותת אל הלב, למידע נוסף באתר: www.elhalev.org

בחברה המערבית אנחנו רגילים למדוד הצלחה אך ורק על ידי תוצאות, אך בתרבות היפנית משמעות והדרך לא פחות חשובות. ביפנית יש מילה אחת שמקדשת את הדרך - דו (Dō). הפעם דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את אחת מהנשים הכי חשובות בהיסטוריית הספורט הישראלי, המדליסטית האולימפית הראשונה של מדינת ישראל ויושבת ראש הוועד האולימפי בישראל - יעל ארד. איתה נצלול אל תוך אומנות ״הדו״ ונבין איך יישמה אותה בכל הדרך שלה לנצחון האולימפי. החל מחוג הג'ודו הקטן ברחוב הירקון, דרך ההחלטה האמיצה בגיל 16 מתוך רצון ואמונה להפוך להכי טובה בעולם במדינה ללא שום מסורת אולימפית, ועד לרומן העמוק שלה עם התרבות היפנית.